שימוע

מה זה?

שימוע הוא שלב בהליך הפלילי בו אדם החשוד בביצוע עבירה זכאי להשמיע (ומכאן המלה “שימוע”) את טיעוניו ולבקש בקשה מנומקת שלא להגיש נגדו כתב אישום.

איך זה קורה בעצם?

כאשר אדם נחקר בחשד לביצוע עבירה, במקרים מסוימים (עליהם יורחב בהמשך) הוא יקבל לאחר זמן מה מכתב שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד”, ובו הודעה כי לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, התיק בעניינו של החשוד הועבר לעיון התביעה המשטרתית או הפרקליטות, לפי העניין.

אוקי, ומה קורה עכשיו?

עכשיו יש לחשוד פרק זמן של 30 ימים מיום קבלת המכתב על מנת לנצל את זכות השימוע ולפנות לרשויות התביעה בבקשה להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום.

מי מבקש? איך מבקשים?

מי שמגיש את הבקשה יהיה עורך דינו של החשוד.

כמובן שגם החשוד עצמו יכול לעשות זאת, אולם לרוב, מתמצים נימוקי החשוד בבקשת רחמים מהתביעה ובהסברים על הנזק שייגרם לו אם יוגש נגדו כתב אישום.

טיפ: אין טעם “לחסוך” כעת תשלום שכר טרחה לעו”ד ולמעשה לבזבז את זכות השימוע שניתנה לחשוד.

אם יידחו טיעוניו של החשוד רק משום שבחר לנצל בעצמו את זכות השימוע ולא ידע מה לומר, יוגש נגדו כתב אישום שיכול היה להיחסך ממנו לו בחר בטיפול מקצועי בעניינו מלכתחילה, ואז בכל מקרה יזדקק לעו”ד…

אז מה לעשות אם מגיע מכתב יידוע בדואר?

מה שצריך לעשות בשלב זה הוא לפנות לעו”ד פלילי מיומן.

עורך הדין יפנה לתביעה ויבקש לעיין בחומר החקירה שבתיק.

פעמים רבות, עיון שכזה מעלה ספקות לגבי מידת אשמתו של החשוד מבחינה ראייתית ו/או משפטית, ומכאן באה החשיבות בטיפול מקצועי.

שוב – תירוצים, תחנונים ונסיבות אישיות של החשוד – לא יספיקו כאן.

באיזה מקרים מקבלים את זכות השימוע?

העבירות מתחלקות ל-3 סוגים מבחינת חומרתן:

חטא – כל עבירה שהעונש המירבי עליה הוא עד 3 חודשי מאסר.

עוון – כל עבירה שהעונש עליה הוא מ-3 חודשי מאסר ועד 3 שנות מאסר.

פשע – כל עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 3 שנים ומעלה.

כאשר אדם חשוד בביצוע עבירה מסוג פשע, הוא זכאי מבחינת החוק לשימוע בעניינו.

לעתים מאפשרת התביעה לקיים שימוע גם בעבירות מסוג עוון.

כאשר אדם עצור בגין עבירה מסוג פשע שביצע, לא קמה לו הזכות לשימוע.

איך מתקיים השימוע?

ככלל, יתקיים השימוע בכתב, אולם במקרים מסוימים ניתן לקיים את השימוע בע”פ, באמצעות פגישה בין עורך הדין של החשוד לבין התביעה, במשרדי התביעה.

החשוד לא יהיה נוכח בפגישה זו, המיועדת למשפטנים בלבד.

האם חייבים לנצל את זכות השימוע?

שימוע הוא זכות, ולכן לא ניתן לכפות אותה.

מעבר לכך, לעתים, יעדיף עורך הדין שלא לנצל את זכות השימוע מסיבות שונות: הבנה כי אין טעם בכך (מכיוון שהראיות נגד החשוד חזקות), או חוסר רצון לחשוף כבר בשלב זה את קו ההגנה, דבר העלול לעזור לתביעה בהמשך כאשר יוגש כתב אישום.

גם כאן, ראוי להותיר לעורך הדין את המקום להפעיל שיקול דעת ולהחליט האם לנצל את זכות השימוע.

מה יכולות להיות תוצאות השימוע?

לאחר השימוע, שוקלת התביעה את טיעוני הסנגור ובוחרת באחת מהאפשרויות הבאות:

• טיעוני הסנגור מתקבלים ולא יוגש כתב אישום נגד החשוד.
• טיעוני הסנגור מתקבלים במובן זה שיוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירה אחרת מזו המקורית (עבירה פחות חמורה למשל).
• התביעה מגיעה למסקנה שלמרות טיעוני הסנגור, עדיין יש מקום להגיש כתב אישום נגד החשוד.

סיכום:

זכות השימוע היא רכיב מרכזי וחשוב ביותר בזכויותיו של חשוד בפלילים.

ניצול זכות השימוע בצורה מקצועית עשוי להטות את הכף ולגרום לתביעה להשתכנע שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד.

מאידך, התעלמות מזכות זו, ויתור עליה, או ניצולה בדרך שאינה מקצועית – עלולים לגרום לחשוד נזק גדול בהמשך, ולכן יש להקדיש לה את כל המשאבים הראויים על מנת לנצל אותה כהלכה.

עו”ד רן תגר ניצל עבור לקוחות המשרד את זכות השימוע פעמים רבות והשיג עבור לקוחותיו תוצאות מרשימות שהתבטאו בסגירת תיקים והימנעות מהגשת כתב אישום או בהגשת כתבי אישום מופחתים.