עבירות סמים:
העבירה: חשד לגידול סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
הנסיבות: נורמטיבי, פוסט-טראומתי, מחזיק ברישיון לקנביס רפואי, גידל 6 שתילים.
התוצאה: שחרור בבימ"ש השלום, המשטרה הגישה ערר לבימ"ש המחוזי, בימ"ש המחוזי דחה את הערר והורה לשחרר את החשוד לאלתר.
י', חייל משוחרר, לוחם בגולני, פוסט-טראומתי אשר מחזיק ברישיון לקנביס רפואי, נעצר לאחר שנתפסו בביתו במושב בו הוא גר 6 שתילי קנביס וחשיש.
בדיון הראשון בבימ"ש השלום בבאר שבע הוארך מעצרו ביומיים.
בדיון השני קבע בימ"ש כי אין כל אינדיקציה לעבירות סחר בסמים, וכי מקום חלופת המעצר שהוצע מרוחק ממקום ביצוע העבירה, ועל כן הורה בימ"ש לשחררו, אולם המשטרה הגישה ערר על החלטת השחרור לבימ"ש המחוזי.
השופט בבימ"ש המחוזי, אשר נחשב למחמיר ביותר בתיקי סמים בהם הוא דן, לא התרגש יותר מדי מטענות המשטרה, והורה לשחרר את י'.
מסקנה: עדיף לא להסתבך עם החוק בבאר שבע, ובפרט בעבירות סמים. מאוד מחמירים שם.
סחר בסמים בטלגראס – שחרור למעצר בית
גידול 15 קילו קנביס, שחרור בהארכת מעצר ראשונה!
העבירה: גידול סם.
הנסיבות: עבר פלילי נקי יחסית, המשטרה ביקשה להאריך את מעצר החשוד ב-6 ימים, שחרור ע"י בימ"ש השלום בהארכת מעצר ראשונה, המשטרה הגישה ערר לבימ"ש המשפט המחוזי על החלטת השחרור.
התוצאה: הערר נדחה במקום, הלקוח שוחרר!
על דלת דירתו של ש' נשמעו דפיקות.
בעקבות מידע מודיעיני, הגיעה משטרת ישראל לביתו.
חיפוש קצר בדירה, ונמצאו להם שתילי קנביס במשקל של לא פחות מ-15 ק"ג.
ש' הובל לתחנה, נחקר והוחלט לעצור אותו ולהביאו בפני שופט יום למחרת על מנת לבקש את הארכת מעצרו ב-6 ימים נוספים.
עו"ד תגר טען כי למרות חומרת העבירה ומשקל השתילים – יש לאבחן קנביס מסמים אחרים, יש לתת משקל לשיתוף הפעולה של ש' בחקירתו, לעברו הנקי יחסית ולעובדה שמדובר בתקופת קורונה, בה יש נטייה שלא לשלוח למעצר אם אין בכך צורך ממשי.
המשטרה הגישה ערר על החלטת השחרור.
יום למחרת התקיים דיון בבימ"ש המחוזי, אשר דחה את ערר המשטרה והורה לשחרר את ש' למעצר בית באופן מיידי.
מסקנה: העובדה שהמשטרה מבקשת להאריך את המעצר ב-6 ימים – אינה אמורה להרתיע את הסנגור מלטעון לשחרור הלקוח.
גם אם מדובר בעבירה חמורה, או במשקל גבוה של סמים, תמיד ניתן למצוא את נקודות האור על מנת להראות לבימ"ש כי ניתן להורות על שחרור ממעצר.
סחר בסמים בטלגראס – שחרור למעצר בית
העבירה: סחר בסמים.
הנסיבות: סחר בהיקף של מאות עסקאות לאורך כשנה וחצי באמצעות הטלגראס, אין עבר פלילי קודם.
תוצאה: שחרור למעצר בית, התביעה לא עררה לבימ"ש המחוזי על החלטת השחרור.
עד להסתבכותו הנוכחית, היה ג' בחור רגיל.
בשלב מסוים החל למכור קנביס באמצעות הטלגראס.
עם מעצרו של אחד הלקוחות, החל "אפקט דומינו" במהלכו נחקרו כל לקוחותיו של ג', אשר הפלילו אותו בסחר בסמים.
ג' נעצר ומעצרו הוארך מעת לעת לצורכי חקירה.
המעצר היה קשה עבור ג', שכאמור – מעולם לא הסתבך עם המשטרה קודם לכן.
לאחר סיום החקירה הוגשו כתב אישום ובקשה לעצור את ג' עד תום ההליכים, לאור חומרת העבירות המיוחסות לו והיקפן.
לאחר ששהה כחודש במעצר, התקיים דיון בעניינו בבימ"ש.
התביעה ביקשה להאריך את מעצרו של ג' עד תום ההליכים, אולם לאור ההמלצה החיובית של שירות המבחן בעניינו, השתכנע בימ"ש מטיעוניו של עו"ד רן תגר והורה לשחרר את ג' למעצר בית בבית סבתו, הגרה בריחוק ממקום ביצוע העבירות.
מסקנה: מעבר למקצועיות ותדרוך הלקוח, יש חשיבות גדולה לתמיכה הנפשית עבורו ועבור משפחתו ברגעים הקשים של המעצר. עידוד הלקוח, הכוונתו והכנת התיק ביסודיות מביאים לתוצאה המיוחלת – שחרור ממעצר.
יבוא סמים – שחרור למעצר בית
העבירה: ייבוא בצוותא של 2.4 ליטר סם מסוג GBL (ידוע גם כ"סם אונס").
נסיבות: הנאשם גיי וביקש לרכוש את הסם לשימוש עצמי, הפרקליטות ביקשה מעצר באיזוק אלקטרוני.
תוצאה: שחרור למעצר בית.
ע' נהג להשתמש בסם מסוג GBL עם בן זוגו.
חבר קישר אותו עם שני בני זוג אשר התכוונו להגיע ארצה מברלין, וביקש מאחד מהם כי יביא לו כמות של 750 מ"ל.
בני הזוג ("היבואנים") נתפסו בנתב"ג עם הסם אשר הוסלק בבקבוק וויסקי.
המשטרה הגיעה עמם לביתו של ע' על מנת לביים את עסקת הסמים, וע' ובן זוגו נעצרו אף הם.
ע' שהה במעצר במשך כחודש, עד שהתקיים דיון בשאלת המשך מעצרו.
בדיון טען עו"ד רן תגר שהסם שנתפס לא היה אמור לשמש לצורך סימום קורבנות תמימים, וכי ע' התכוון לעשות בו שימוש בעצמו.
הפרקליטות עתרה להמשך מעצר אך בתנאים של איזוק אלקטרוני, אולם בימ"ש השתכנע מטיעוניו של עו"ד רן תגר והורה לשחרר את ע' למעצר בית בבית הוריו.
לאחר זמן מה, ועם התקדמות ההליך המשפטי, הוסרו כל התנאים המגבילים למעט מעצר בית לילי בביתו שלו.
מסקנה: גם בעבירות חמורות ביותר, כגון ייבוא סמים מסוכנים בכמויות גדולות, ניתן להגיע לתוצאה של שחרור ממעצר, באמצעות ליווי מקצועי של עו"ד הבקיא בתחום.
גידול 100 שתילי קנאביס – שחרור למעצר בית!
העבירה: גידול 100 שתילים במשקל 12.8 ק"ג.
הנסיבות: טענה כי הסם מיועד לשימוש עצמי, עבר פלילי נקי, שיתף פעולה בחקירה.
תוצאה: שחרור למעצר בית חרף התנגדות התביעה.
משפחתו של י' פנתה לעו"ד רן תגר לצורך ייצוגו, לאחר שנעצר בחשד לגידול 100 שתילי קנאביס במשקל 12.8 ק"ג.
עם הגשת כתב האישום נגד י', ביקשה התביעה לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בטענה כי הוא מסוכן לציבור, לאור כמות השתילים שגידל.
בימ"ש לא התרשם מהדרמה שניסתה התביעה ליצור, קיבל את עמדתו של עו"ד רן תגר והורה על שחרורו של י' למעצר בית בבית אחיו.
המיוחד בתיק זה הוא שבימ"ש הורה על שחרור בו במקום, ולא המתין עד שיוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו של י' (תסקיר הוא מסמך שנכתב ע"י שירות המבחן – גוף של משרד הרווחה – הסוקר את מצבו של העצור וממליץ לגבי העצור המלצות שונות).
בנוסף, בימ"ש אף לא שעה לבקשת התביעה ולא עיכב את החלטת השחרור בכדי שהתביעה תוכל לערור לבימ"ש המחוזי אלא כאמור – הורה על שחרורו של י' לאלתר.
מסקנה: גם כאשר מדובר בעבירה בעייתית של גידול כמויות גדולות של סמים, לא אפסה התקווה לשחרור.
ייצוג ע"י עו"ד מנוסה ומקצועי עשוי להביא לשחרור, בדיוק כפי שקרה עם י'.
שחרור למעצר בית ע"י קצין משטרה – ביטול מעצר הבית ע"י בימ"ש
העבירה: החזקת קוקאין שלא לשימוש עצמי.
הנסיבות: שחרור למעצר בית מבלי שהחשוד הסכים לתנאים, כפי שמחייב החוק. הוגש ערר לבימ"ש על ההחלטה לשחרר למעצר בית.
תוצאה: הערר התקבל והלקוח שוחרר ללא כל תנאי.
א' רכש מסוחר סמים 5 גרם קוקאין.
כאשר נתפס הסוחר, זומן א' לחקירה.
בחקירתו הסביר כי הסמים נרכשו לשימושו העצמי, זאת למרות שהכמות שרכש גבוהה בהרבה ממה המגדיר החוק ככמות לשימוש עצמי, העומדת על 0.3 גרם לסם מסוג קוקאין.
כנראה שתשובותיו של א' לא סיפקו את קצין המשטרה, אשר הורה לשחרר את א' למעצר בית של 5 ימים, כנראה כדי להשיב לו כגמולו על תשובותיו הבלתי מספקות מבחינת המשטרה.
כל תחנוניו של א' כי יש לו אירוע משפחתי בזמן בו הוא אמור לשהות במעצר בית – נפלו על אוזניים ערלות.
עו"ד רן תגר הגיש ערר דחוף לבימ"ש, אשר קבע דיון לאותו יום בשעות אחה"צ.
בדיון נטען ע"י עו"ד תגר כי קצין המשטרה פעל שלא כדין מכיוון שהורה על שחרורו של א' מבלי ששאל אותו אם התנאים מקובלים עליו (אם היה שואל, היה א' מתנגד למעצר הבית, ואז היה קצין המשטרה אמור להביאו בפני שופט על מנת ששם יוחלט באלו תנאים ישוחרר).
עו"ד הוסיף כי לא ייתכן שסמכויות הנתונות בידי קצין משטרה יהפכו לאמצעי להתעמרות בחשודים.
לאחר דיון קצר הורה בימ"ש על שחרורו של א' ללא כל תנאי.
מסקנה: החלטה של קצין משטרה אינה סוף פסוק ובטח אינה תורה מסיני, במיוחד כאשר הוא חורג מסמכותו ופועל בניגוד לדין, המחייב אותו לקבל את אישורו של החשוד לתנאי השחרור.
גם אם החליט קצין משטרה החלטה כלשהי, תמיד ניתן להפוך אותה בבימ"ש, כפי שקרה בתיק זה.
שחרור למעצר בית בתיק סחר בסמים
העבירה: סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
הנסיבות: החזקת כמויות נכבדות של סמים שיועדו לסחר, ללא עבר פלילי, הודה בסחר.
התוצאה: שחרור למעצר בית עם סיום החקירה.
ד' הוא בחור צעיר בן 22, ללא כל עבר פלילי, בן למשפחה מבוססת ונורמטיבית.
ימ"ר ירושלים הגיעו לביתו של ד' מצוידים בצו חיפוש ומצאו שם כמויות סמים גדולות אשר אותן החזיק על מנת לסחור בהן – למעלה מחצי קילו קנביס, כ-80 גרם MDMA, 12 גרם קוקאין, קטמין, קתינון, LSD, משקלים אלקטרוניים ושקיות אריזה (על מנת לסבר את האוזן – כמות של קנביס המוגדרת לשימוש עצמי עומדת על 15 גרם, וכמות של MDMA וקוקאין המוגדרת לשימוש עצמי עומדת על 0.2 גרם ו-0.3 גרם בהתאמה).
בחקירתו הודה ד' כי מכר קנביס ו-MDMA לשני לקוחות.
בשני דיוני המעצר הראשונים הסכים עו"ד רן תגר להארכת מעצרו של ד', ואסטרטגיה זו הוכיחה את עצמה בהמשך, כאשר לאחר שבועיים מיום מעצרו הסתיימה החקירה בעניינו והוגשה הצהרת תובע (שלב ביניים בין החקירה לבין הגשת כתב האישום).
הסטטיסטיקה במקרים כאלה היא חד משמעית – כמעט ואין שחרורים בשלב זה למעצר בית, ולרוב מעדיף בימ"ש להמתין עוד מספר ימים עד שיוגש כתב אישום, ורק אז לבחון אפשרות לשחרור לחלופת מעצר.
עמדה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעבירות חמורות כגון סחר בסמים.
כאן כבר לא הסכים עו"ד רן תגר להארכת המעצר – הרי החקירה הסתיימה, אין חשש לשיבושה, ד' שיתף פעולה באופן מלא, אין לו כל עבר פלילי, ואת המסוכנות הנשקפת ממנו – ניתן לצמצם באמצעות מעצר בית מוחלט בפיקוח הוריו.
הדרמה באולם היתה גדולה. האב, אשר ליווה את בנו לאורך שלושת דיוני המעצר, עמד ונשא דברים בפני השופטת, אשר התרשמה מאהבתו וממחויבותו לבנו הסורר.
על האב היה להפקיד סכום כסף בלתי מבוטל אשר הניח את דעתו של בימ"ש, וד' שוחרר.
שופטת המעצרים, אשר גילתה מידה נדירה של אמון וחמלה כלפי ד', השתכנעה והורתה לשחררו למעצר בית בבית הוריו.
מספר שעות לאחר שחרורו, התקשרו לעו"ד רן תגר מימ"ר ירושלים.
"אנחנו רוצים להגיש ערר לבימ"ש המחוזי על השחרור."
לאחר מספר ימים ודין ודברים עם מקבלי ההחלטות, מחקה המשטרה את הערר שהוגש, ושחרורו של ד' הפך לסופי ומוחלט.
—————————————————————————————————-
ד' הבין כי הלך לאיבוד, ומספר ימים לאחר שחרורו – נכנס להליך גמילה במוסד פרטי והוא מתקדם לשביעות רצון מטפליו.
מסקנה: צריך לדעת מתי להסכים להמלצת בימ"ש ומתי להיאבק בבקשות המעצר של המשטרה, ואף פעם לא להרים ידיים, גם כאשר מבחינה סטטיסטית מדובר בשלב בעייתי לשחרור למעצר בית.
חשד לגידול וסחר בסמים – שחרור מיידי לאור שיהוי בביצוע צו החיפוש
עבירה: גידול וסחר בסמים.
נסיבות: ללא עבר פלילי, הודה בגידול לשימושו העצמי.
תוצאה: שחרור מיידי ממעצר.
ת', בחור נורמטיבי ללא עבר פלילי, שמע דפיקות בדלת.
מחוץ לדירה בה גרים ת' וזוגתו גרים התגלו שוטרים, מחזיקים בצו חיפוש.
בדירה נמצאו 4 שתילי קנביס במשקל של כ-630 גרם.
ת' נלקח לחקירה בתחנת המשטרה, ומשום מה הוחלט לעצור אותו ולבקש את הארכת מעצרו ב-4 ימים לצורכי חקירה בחשד גידול ולסחר בסמים, כאשר עילות המעצר הן חשש לשיבוש החקירה ומסוכנות הנשקפת מהחשוד.
כאשר נשאל בדיון הטוען המשטרתי לגבי החשד לסחר בסמים, התשובה שנתן הבהירה לעו"ד רן תגר כי ה"סחר" או האספקה בהם חשוד העצור – מתייחסים לכך שסיפק קנביס לזוגתו, אשר גרה אתו באותה דירה.
בנוסף, צו החיפוש שניתן למשטרה – נחתם ע"י שופט ביום 1/5/18.
רק ביום 21/5/18, 3 שבועות לאחר מכן, כאשר במשך כל הזמן שחלף היה הצו מקופל בכיס מכנסיו של שוטר, נזכרו במשטרת ישראל לבצע את צו החיפוש, אך לא התביישו ולו לרגע לציין בבקשה המעצר כי מהחשוד נשקף סיכון לביטחון הציבור.
אתם מבינים? 3 שבועות החשוד מסתובב חופשי כשלמשטרה יש סמכות לבצע חיפוש בביתו בכל רגע נתון, אך רק כשנזכרים לעצור אותו – פתאום הוא הופך להיות מסוכן לציבור.
כמובן שהשופט הורה לשחרר את החשוד באותו רגע למעצר בית.
מסקנה: לא להתרשם מחשדות שאינם מבוססים על דבר חוץ מהגזמות מצד המשטרה, ותמיד לבדוק היטב את המסמכים המעטים אשר עומדים לרשות הסנגור בשלב זה של ההליך המשפטי.
רק בזכות העובדה שחלף פרק זמן ארוך בין יום הוצאת הצו לבין המעצר בפועל – השתכנע השופט לשחרר את ת'.
שימו לב בפרוטוקול הסרוק לאמור בעמ' 2 שורה 18, וכן להחלטת השופט בעמ' 3 שורות 28-29.
עבירות אלימות:
תקיפה ואיומים כלפי האשה – שחרור למעצר בית
עבירה: איומים ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש.
נסיבות: יחסיהם של הלקוח ורעייתו עלו על שרטון. הלקוח נעדר עבר פלילי.
תוצאה: הלקוח שוחרר למעצר בית.
א' הגיע למשרדו של עו"ד רן תגר להתייעצות, לאחר שהיה מבוקש ע"י המשטרה בחשד שתקף את אשתו ואיים עליה. עו"ד רן תגר הנחה את א' להסגיר עצמו לידי המשטרה ולשתף פעולה. הדבר היה הכרחי, זאת לאור העובדה שלאיומים שהשמיע א' יש עדים וחלקם אף באו לידי ביטוי בתכתובות ס.מ.ס. בינו לבין אשתו.
כנגד א' הוגש כתב אישום ובקשה למעצרו עד תום ההליכים בגין איומים ברצח על אשתו וחמותו ותקיפתה של אשתו.
עו"ד רן תגר הצליח לשכנע את השופט שדן בבקשת המעצר לשחרר את א' לביתו.
התביעה הגישה ערר על החלטת השחרור לבית המשפט המחוזי.
חרף הערר, שכנע עו"ד תגר את בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו של א' בתנאי שימצא כתובת חלופית מחוץ לבת ים.
א' שוחרר למעצר בית, זאת מבלי שהתבקש אפילו תסקיר מעצר בעניינו.
עבירות מין
שחרור בהארכת מעצר ראשונה לאור התנהלות תמוהה של המשטרה
העבירה: חשד למעשים מגונים בחולי נפש.
הנסיבות: התנהלות המשטרה בפועל אינה תואמת את טיעוניה בבית המשפט.
תוצאה: שחרור בבימ"ש השלום, המשטרה הגישה ערר לבימ"ש המחוזי אשר נדחה – החשוד שוחרר לביתו.
א', אדם מבוגר, נעצר בחשד לביצוע מעשים מגונים בחולי נפש.
המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו כשאחת מעילות המעצר הייתה מסוכנות, הנשקפת מא' לאור החשדות שעלו לגביו.
על פניו זה נראה ונשמע רע.
אך בדיון התברר, שהחשדות נגד א' היו ידועים למשטרה במשך מספר שבועות.
לטענת המשטרה, המאמצים לאתר את א' טלפונית כשלו, אך גם כאשר איתרו אותו – הזמינו אותו להגיע לחקירה רק 5 ימים לאחר מכן, ואז דחו את החקירה ביום נוסף.
לכן, כאשר טוענת המשטרה כי א' מסוכן, עולה מיד השאלה כיצד (לאחר שאיתרו אותו), נתנו לו להסתובב חופשי במשך 6 ימים נוספים מבלי לעצור אותו, או לכל הפחות לזמנו לחקירה באותו יום.
לטוען המשטרתי לא הייתה תשובה לשאלה עקרונית זו.
בנוסף, אמר א' לעו"ד רן תגר כאשר נפגשו בתא המעצר, כי אכן קיים מגע מיני עם שני המתלוננים, אולם בשום שלב לא כפה את עצמו עליהם וגם לא יכול היה לדעת כי הם סובלים מבעיה נפשית כלשהי, שכן אין לכך כל אינדיקציה חיצונית.
כאשר עלה טיעון זה בדיון, הסכים הטוען המשטרתי לכך שאין אינדיקציה חיצונית היכולה ללמד על מצבם של המתלוננים.
בימ"ש השלום החליט, בצעד חריג ביותר ביחס לשלב המשפטי המוקדם בו נמצא התיק, להורות על שחרורו של א' למעצר בית בפיקוח בנו.
על החלטה זו הגישה המשטרה ערר לבימ"ש המחוזי.
בימ"ש המחוזי דחה את הערר שהוגש והורה לשחרר את א' למעצר בית אצל בנו.
מסקנה: גם כאשר החשדות נראים חמורים, וגם כאשר החשוד מודה, ניתן לראות שהתנהלות המשטרה בפועל אינה עולה בקנה אחד מול טיעוניה בבימ"ש. כך ניתן לתקוף את בקשת המעצר של המשטרה לאור התנהלותה ולשכנע את בימ"ש כי הבקשה להאריך את המעצר אינה הגיונית בנסיבות העניין.
סגירת תיק בעבירת אונס
עבירה: אונס.
נסיבות: הלקוח נעצר בשל תלונה שהגישה נגדו המתלוננת בגין אונס אכזרי שעברה על ידו 7 שנים קודם לכן.
תוצאה: שחרור ממעצר, סגירת התיק ע"י הפרקליטות.
א', אדם נורמטיבי ללא הרשעות, נעצר בחשד לביצוע מעשי אונס אכזריים לפני 7 שנים במכרה שלו אשר עבדה אצלו כשהייתה קטינה.
מלכתחילה התעקש א' כי מעולם לא היה בינו לבין המתלוננת כל מגע מיני, וכי היא הייתה כרוכה אחריו במשך שנים.
מעצרו של א' הוארך פעם אחר פעם בבית המשפט, כאשר עו"ד רן תגר לא מרפה ומקשה על הטוען המשטרתי בשאלות שמטרתן פגיעה במהימנות המתלוננת.
במהלך מעצרו של א', התגלה דבר קיומה של קלטת מאירוע משפחתי שהתרחש 3 שנים לאחר התלונה על האונס. בקלטת רואים את המתלוננת רוקדת עם א' ומתחככת בו בצורה שאינה מותירה מקום רב לדמיון.
בוודאי לא התנהגות טבעית עבור קורבן אונס אכזרי.
הדבר היווה בידי עו"ד רן תגר מנוף בתקשורת בינו לבין הפרקליטות, אשר ליוותה את התיק. ביום היוודע דבר קיומה של הקלטת, שוחח עו"ד תגר עם הפרקליטה אשר ליוותה את החקירה ודרש לסגור את התיק נגד א'.
למחרת הורתה הפרקליטות של שחרורו ממעצר, ומספר ימים לאחר מכן גנזה את התיק נגדו, כפי שתוכלו לראות בסוף פרוטוקול הדיונים.
עיון בפרוטוקול נותן טעימה קטנה בכל הנוגע לאופן בו מייצג עו"ד רן תגר את לקוחותיו – הוא אינו מסכים למעצרם, נלחם מדי דיון, מקשה על המשטרה ועומד על שמירת זכויות לקוחותיו, מלחמה שמניבה תוצאות..