מעצר הוא שלילת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.
אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ולכן בכדי לשלול חירותו של אדם, צריכה להיות סיבה טובה לכך.

כיצד ומדוע עוצרים חשודים ונאשמים? אלו סוגי מעצרים ישנם? כיצד ניתן להשתחרר ממעצר?

קיימים 3 סוגי מעצרים עיקריים במשפט הפלילי:

• מעצר ימים (או מעצר לצרכי חקירה)
• הצהרת תובע
• מעצר עד תום ההליכים

הליך המעצר מתחיל באמצעות מעצר ע"י המשטרה.
החשוד נחקר, ובסיום חקירתו אמור קצין משטרה להחליט האם לשחררו ובאלו תנאים, או שמא לעצור אותו למשך 24 שעות.
לאחר 24 שעות במעצר, על החשוד להיות מובא בפני שופט בבית משפט השלום, אשר יחליט האם להאריך את מעצרו או לשחררו.

"מעצר ימים" או מעצר לצרכי חקירה

מעצר ימים – כשמו כן הוא.
מדובר בשלב הראשוני ביותר של ההליך הפלילי, במסגרתו נעצר אדם, ומעצרו מוארך מעת לעת במספר ימים בכל פעם.
העבירות בהן נחשד העצור נמצאות בחקירה, ועל כן מבקשת המשטרה להאריך את מעצרו בשלב זה, זאת בכדי שתוכל להמשיך ולחקור ללא חשש של שיבוש החקירה מצד העצור, או חשש שיימלט מהמשך החקירה או מהמשפט הצפוי לו.
כאמור, החשוד נעצר בהוראת קצין משטרה, אשר הביאו בפני שופט כעבור 24 שעות וכעת מתבקש בימ"ש להאריך את מעצרו של אותו אדם.
לשלב "מעצר ימים" יש מספר שלבים:

1. חשד סביר:
   בהליכי המעצר השונים, על המשטרה/התביעה חלה חובה להראות לבית המשפט כי קיימות ראיות נגד החשוד או הנאשם, ברף זה או אחר.
   גם בשלב הראשוני הזה, צריכה המשטרה להראות כי יש חשד סביר מבחינת הראיות בתיק שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו.
   מדובר על ראיות ראשוניות בלבד, אך כאלה שיש בכוחן להראות כי החשוד מעורב בעבירות המיוחסות לו.
2. עילות מעצר:
   גם אם קיים חשד סביר, על המשטרה המבקשת להאריך את מעצרו של החשוד להראות כי מתקיימות עילות מעצר:חשש משיבוש החקירה:
   כאשר מדובר בעבירות מסוימות, המשטרה חוששת כי אם החשוד ישוחרר בעיצומה של החקירה, הוא עלול לשבש אותה: ע"י תיאום גרסאות עם מעורבים אחרים, השפעה על המתלונן/ת לשנות את גרסתו/ה, העלמת ראיות וכו' – פעולות אלה יכולות להימנע כאשר החשוד נמצא במעצר בשעה שהמשטרה חוקרת.מסוכנות:
   כאשר העצור חשוד בעבירות ספציפיות, כגון עבירות המתה (רצח והריגה), עבירות אלימות או עבירות מין חמורות, עבירות חמורות בתחום הסמים (כגון סחר, אספקה, תיווך, גידול כמויות משמעותיות של סמים, ייבוא או ייצוא), או עבירות הקשורות בביטחון המדינה – ניתן לטעון שנשקפת ממנו מסוכנות רק מעצם החשד בביצוע העבירות הנ"ל, וזוהי עילת מעצר בפני עצמה.

   חשש מהתחמקות מהליכי חקירה ושפיטה:
   לעתים חוששת המשטרה ממצב שבו החשוד ישוחרר ממעצר, וינסה להימלט מהארץ ובכך להכשיל את החקירה.
   לכן, מבחינתה הפתרון המושלם הוא הותרת החשוד במעצר, זאת בכדי למנוע את האפשרות שיברח מן הארץ.
   פעולות חקירה שיכולות להתבצע רק כאשר החשוד עצור מאחורי סורג ובריח:
   במהלך חקירה פלילית עשוי להתעורר הצורך בביצוע פעולות חקירה המצריכות את הותרת החשוד במעצר, כגון שחזור, הכנסת מדובב לתא המעצר וכיו"ב, ולכן מדובר בעילת מעצר נוספת.

3. חלופת מעצר:
   גם אם הצביעה המשטרה על חשד סביר ועל עילת מעצר (או מספר עילות מעצר), לא ימהר בימ"ש להאריך את מעצרו של החשוד, שכן לעתים ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך הפוגעת פחות בחירותו של החשוד.
   ז"א, שאם נמצאה חלופת מעצר ראויה ("מעצר בית"), בפיקוח מפקחים שנמצאו מתאימים ע"י בימ"ש, ישקול בימ"ש את האפשרות לשחרר את החשוד לחלופת מעצר, כאשר החקירה ממשיכה להתנהל.מעצר ימים יכול להמשך עד 30 יום סה"כ, ובמקרים מיוחדים באישור יועמ"ש – ניתן להאריך את מעצרו של אדם אף מעבר לפרק זמן זה.
   תפקידו של עורך הדין בשלב זה הוא לשאול בדיון את הטוען המשטרתי שאלות אשר יצביעו, בין השאר, על בעיה בראיות שנאספו ע"י המשטרה, על מחדלי חקירה שלה ועל חלופת מעצר ראויה, ובכך לשכנע את בית המשפט שניתן לשחרר את החשוד כבר בשלב מוקדם זה. 

הצהרת תובע

הצהרת תובע היא שלב ביניים בין מעצר הימים, לבין מעצר עד תום ההליכים.
משמעות המושג היא שחקירת המשטרה הסתיימה, וכעת מצהיר תובע משטרתי/פרקליט כי הוא זקוק למספר ימי מעצר נוספים של החשוד, זאת על מנת להכין כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים.
שלב הצהרת תובע מוגבל ל-5 ימי מעצר נוספים סה"כ, מעבר למעצר הימים שהסתיים.

 

מעצר עד תום ההליכים

מעצר לאחר הגשת כתב אישום, כאשר לדעת התביעה יש מקום להורות על המשך מעצרו של הנאשם (שהיה עד לא מזמן רק חשוד…) עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

מדוע קם הצורך לעצור אדם לזמן כה ממושך? הרי החקירה נגמרה, ולא ניתן לשבש אותה עוד?
התשובה לכך נעוצה בעילות המעצר הייחודיות של שלב המעצר עד תום ההליכים:
החוק קובע כי לצורך מעצר אדם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, יש לעמוד במספר תנאים:

1. ראיות לכאורה:
   על התביעה לשכנע את בימ"ש כי קיימות ראיות לכאורה לחובתו של הנאשם, ראיות שתוכחנה במהלך המשפט.
   מדובר כעת בראיות איכותיות וחזקות יותר מאשר החשד הסביר, שהיה רלבנטי לשלב הקודם (מעצר ימים).
2. עילות מעצר:
   עילות המעצר בשלב זה, להבדיל משלב מעצר הימים, הן חשש לשיבוש המשפט (באמצעות השפעה על עדי תביעה, או התחמקות מהמשפט), ומסוכנות, עליה כבר דיברנו בשלב מעצר הימים (אישום בעבירות המתה, עבירות חמורות בתחום אלימות או מין, עבירות חמורות בתחום הסמים, או עבירות הקשורות בביטחון המדינה).
3. חלופת מעצר:
   בימ"ש יורה על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, רק אם השתכנע כי ניתן להורות על שחרורו וזאת מבלי שיהווה סכנה לציבור, ומבלי שאותו אדם ישבש את הליכי המשפט המתנהל נגדו.
   חלופת מעצר איכותית וראויה תהיה לעתים מרוחקת ממקום ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם, וכמעט תמיד יתווספו לה מפקחים שתפקידם לפקח על הנאשם ולדווח למשטרה במידה והפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו.
   בנוסף, ובהתאם לסוג וחומרת העבירה/ות, ניתן גם להורות על הפקדה כספית שתבטיח את התייצבותו של הנאשם לדיונים בעניינו, וכן החתמתו על ערבות כספית והחתמת מפקחיו על ערבות צד ג'.

מה קורה אם העצור שהשתחרר מפר את תנאי השחרור שלו?
כאשר עצור משתחרר לחלופת מעצר (מעצר בית), בדר"כ יוטלו עליו תנאים מגבילים – איסור יציאה גורף מחלופת המעצר, או יציאה בשעות ספציפיות בלבד.
במידה והעצור שהשתחרר נתפס כאשר הוא מפר את התנאים, ניתן לבקש להשיבו למעצר, וכמו כן אפשר לבקש לחלט את הערבויות שנחתמו וההפקדות הכספיות שהופקדו – לטובת אוצר המדינה.

מה זה תסקיר מעצרים של שירות המבחן?
שירות המבחן הנו גוף של משרד הרווחה, ובו עובדים עו"ס שתפקידם לפגוש את העצור ולהכין מסמך המועבר לבימ"ש ובו סקירה של העצור והתרשמות של שירות המבחן ממנו.
לעתים מבקש בימ"ש משירות המבחן להכין תסקיר מעצרים, על מנת לקבל חוו"ד של גוף מקצועי-אובייקטיבי לגבי רמת המסוכנות הנשקפת מהעצור, וכך יוכל בימ"ש לגבש דעה מבוססת יותר לפני שיחליט על מעצר או שחרור.

מה עושים במידה ובימ"ש החליט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו?
על החלטת מעצר (וגם על החלטת שחרור) אפשר להגיש ערר לבתי המשפט המהווים ערכאה גבוהה יותר.
ז"א שאם החליט בימ"ש השלום לעצור עד תום ההליכים, ניתן להגיש ערר לבימ"ש המחוזי.
אם בימ"ש המחוזי החליט על מעצר, אפשר להגיש ערר לבימ"ש העליון.

מהו "עיון חוזר"?
הכוונה במונח "עיון חוזר" היא לבקש מבימ"ש לעיין מחדש בהחלטתו האחרונה וזאת על מנת לגרום לו לשנות אותה.
ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בחלוף זמן ניכר מאז ההחלטה האחרונה, או כאשר השתנו הנסיבות, או כאשר התגלו עובדות חדשות אשר משנות את מצבו הראייתי של העצור.

סיכום:
דיני המעצרים מהווים חלק משמעותי ביותר במשפט הפלילי.
פניה לעורך דין פלילי מקצועי המנוסה בדיוני מעצר היא קריטית כבר בשלב הראשוני, ויכולה להשליך בצורה משמעותית על המשך ההליך הפלילי המתנהל נגד העצור.

עורך דין רן תגר עוסק במגוון הליכים משפטיים:
* ייעוץ לחשודים בחקירות.
* ייצוג בהליכי המעצר השונים.
* הכנת תיקים וניהולם.
* ניהול מו"מ עם רשויות התביעה.
* ייצוג בערעורים.
* ייצוג בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים.
* ייעוץ לחשודים בעבירות שונות העומדים בפני חקירה במשטרה.
במסגרת תפקידו המורכב עו"ד רן תגר זמין 24 שעות ביממה ללקוחותיו ומגיע לכל תחנת משטרה בה אחד מהם אמור להיחקר.
עו"ד רן תגר חבר בלשכת עו"ד משנת 2007 והתמחה בתחום הפלילי, חבר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עו"ד וסגן יו"ר ועדת המשטרה של הלשכה.

התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333