סמים “קלים”/”קשים” –
יש לשים לב לעובדה כי פקודת הסמים המסוכנים אינה יוצרת מדרג בין סמים קלים לקשים. הפקודה קובעת כי כל הסמים הינם מסוכנים, ולדוגמה העונש – מבחינת החוק היבש – על החזקת סם מסוג מריחואנה או קוקאין בכמות לצריכה עצמית, או סחר בקנביס או בהרואין הוא אותו עונש.
גם לגבי ייבוא של סם, מבחינת החוק היבש, דינו של אדם, “סטלן” מצוי שמחליט לגדל לעצמו עציץ של מריחואנה ומזמין דרך האינטרנט זרעי קנביס מחו”ל, זהה לכאורה לדינו של עבריין “כבד” שהחליט להוציא לפועל מבצע של ייבוא מכולה ובה עשרות ק”ג של קוקאין מדרום אמריקה. שניהם נחשבים “יבואני סם” מבחינת החוק, אולם בפועל – כמובן שבתי המשפט עושים את האבחנה הזו, ועונשו של ה”גנן” החובב יהא, מן הסתם, קל יותר מזה של העבריין המקצועי. כאן קיימת החשיבות לייצוג ע”י עו”ד פלילי מנוסה ובקיא, שיוכל להעמיד את התביעה על הדקויות בנושא ולהסביר במה דברים אמורים.
קנביס:
לגבי זנים או סוגים של צמח הקנביס, אין משמעות אם נתפס צמח קנביס מסוג “אינדיקה”,”סטיבה” או כל זן אחר – השיוך למשפחת הקנביס הופך אותו אוטומטית לסם מבחינת החוק. זה אולי נשמע מוזר, אך לגבי קנביס – כל חלקי הצמח, לרבות הגבעול, העלים והשורשים, נחשבים כסם ונשקלים כיחידה אחת כאשר נתפס הצמח. הדבר מוביל בהכרח למשקל גבוה יותר ממה שמשתמשים בו בפועל, אולם כך מגדירה פקודת הסמים המסוכנים מה נחשב כסם מסוג קנביס:
מתוך פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973:
הודעה תשס”א-2001
“קנבוס” – כל צמח מהסוג קנבוס (Cannabis) וכל חלק ממנו, לרבות שרשיו אך למעט שמן המופק מזרעיו.
סמי פיצוציות:
בשנים האחרונות צברו סמי הפיצוציות פופולריות עצומה, בקרב קטינים ובגירים כאחד. מדובר בסמים מסונתזים שיוצרו במעבדות פרטיות בדר”כ, ונצרכים באמצעות עישון (“נייס גאי”, “מבסוטון” וכו’) או בליעה ו/או הסנפה (“חגיגת” ודומיו). הרשויות עמדו חסרות אונים במשך זמן רב, שכן היצרנים שינו כל פעם מרכיב אחד בהרכב הכימי של הסמים וכך יצרו נגזרת חדשה שלא הוכנסה לחוק, עד שנחקק סעיף גג אשר מוציא את החומר הפעיל בחגיגת, למשל –קאתינון– מחוץ לחוק, כולל כל נגזרת כימית שלו:
3א. קאתינון-Cathinone – לרבות האיזומרים והנגזרות המבניות של חומר זה, אלא אם כן מועטו במפורש.
כיום החוק שמסדיר את המאבק בסמי הפיצוציות נקרא “חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים התשע”ג 2013”. מדובר בחוק חדש יחסית, שמטרתו להתמודד בתופעת סמי הפיצוציות.
עו”ד רן תגר טיפל במקרה של לקוח בעל עבר פלילי עם מאסר על תנאי המרחף מעל ראשו, אשר נתפס מוכר לשוטרת סמויה סם מסוג “נייס גאי”. משנקרא לעצור, ברח מהשוטרת ומהבלשים שתצפתו על המכירה, פעולה שהחמירה את מצבו מול הרשויות. כעבור מספר ימים במהלכם ירד למחתרת, הסגיר את עצמו למשטרה הלקוח באמצעות עו”ד רן תגר. כנגד הלקוח הוגש כתב אישום בגין סחר בחומרים מסכנים וכן בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (הבריחה והירידה למחתרת) ולכן ביקשה התביעה לעצור את הלקוח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עו”ד רן תגר שכנע את בית המשפט לשחררו למעצר בית, וכך היה.
