לכל אורך השנים האחרונות הפכו רשת האינטרנט והרשתות החברתיות לכלי משמעותי ביותר להפצת וקבלת מידע. מצד אחד, יש בהתפתחויות אלו ברכה גדולה למאגר הידע האנושי, לחיזוק קשרים בין אנשים, להפצה של מסרים חברתיים, פוליטיים ואחרים. מאידך, קיימות גם סכנות לא מעטות ובהן הפצת סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני, העלולים להסב פגיעה חמורה לאדם או לאנשים המופיעים בהם – הן ברמה האישית, המשפחתית, החברתית, הקהילתית והתעסוקתית. לאור נסיבות אלו נחקק חוק הפצת סרטונים הקובע ענישה חמורה להפצת תמונות מיניות או סרטונים, ללא אישור והסכמה.

מהו חוק הפצת התמונות

חוק הפצת תמונות הנקרא לעיתים גם חוק הסרטונים, הוא למעשה חלק מהחוק למניעת הטרדה מינית. מדובר בתיקון מספר 10 לחוק משנת 2014, האומר כי העבירה מתבצעת בעת פרסום של הקלטה, סרט או תצלום המתמקד במיניות של אדם, וזאת בלי הסכמתו לפרסום ובנסיבות שעלולות להשפיל או לבזות אותו. על פי החוק, הפצת תמונות אינטימיות או סרטונים מיניים במצב זה, נחשבת להטרדה מינית לכל דבר ועונשה המרבי יכול להגיע – 5 שנות מאסר.

 

כמה דברים שחשוב לדעת על חוק הסרטונים

ראשית, חשוב לדעת כי חוק הסרטונים אינו מבדיל בין הפלטפורמות השונות, כך שלצורך העניין אין זה משנה אם התמונה או הסרטון פורסמו באתר אינטרנט, בפייסבוק או בקבוצת ווטסאפ פרטית. יתר על כן, החוק אינו משאיר את האחריות על הפצת תמונות וסרטונים רק בידי האדם שצילם אותם או שהיה הראשון שהעלה אותם למדיה הדיגיטלית. האחריות חלה על כל אדם שתמונות אלו הגיעו לידיו, למשל אם קיבל את הסרטון בקבוצת ווטסאפ אסור גם לו להמשיך ולהפיץ את התמונה. אם יעשה זאת – יבצע עבירה של הטרדה מינית על כל המשתמע מכך כאמור לעיל.

שנית, עבירה זו של סרטונים אינטימיים ברשת יכולה להתבצע על ידי כל אדם שהגיע לגיל האחריות, דהיינו לגיל 12 שנים. אמנם, ישנן מגבלות מבחינת הגיל על האפשרות לעונש מעצר ולמעצרים, וכמו כן הטיפול בבני נוער הינו שונה במידה רבה מהטיפול בעבריינים בגירים. עם זאת, גם הפצת תמונות ללא אישור על ידי בני נוער בהחלט עלולה להעמידם בפני מצב מורכב וסבוך, וזאת עוד לפני האפשרות של תביעה אזרחית העלולה להגיע לכדי פיצויים בלתי מבוטלים.

שלישית, כפי שניתן לראות בהגדרה העבירה, התמונות והסרטונים צריכים להתמקד במיניותו של אדם. זוהי הגדרה רחבה מאוד ובמרבית המקרים הסרטון או התמונה ברורים למדי – המצולם נראה בעירום, מבצע אקט מיני וכדומה. עם זאת, במידה וישנן חילוקי דעות לגבי התמקדות התמונה או הסרטון במיניות, יידרש בית המשפט להכריע לגבי מידת החשיפה של תכנים מיניים. כמו כן, לעיתים מתעוררת שאלה האם היה בפרסום על מנת להשפיל או לבזות את האדם המופיע בו, וגם כאן יידרש בית המשפט להכריע – האם הנסיבות כמו הפלטפורמה בה פורסם הסרטון, כמות האנשים שנחשפו אליו ומאפייניהם – היה בהן כדי לבזות או להשפיל את האדם.

רביעית, חשוב לדעת כי התביעה הפלילית כנגד נאשמים יכולה להתבסס גם על חוק הגנת הפרטיות. מובן שהפצת סרטונים או תמונות בעלי אופי מיני ללא הסכמה, מהווה פגיעה בזכותו הבסיסית של אדם לפרטיות.

פיצויים כספיים עקב פרסום תמונות ברשת

בתביעות פליליות המוגש לבית המשפט, התובעת היא המדינה באמצעות הפרקליטות. ענישה מתמקדת בעיקר בעונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודות שירות וכדומה, כאשר הקנסות המוטלים על נאשמים הינם נמוכים יחסית. עם זאת, מי שעובר עבירה זו מסתכן גם בתביעה אזרחית, שבה לא המדינה היא התובעת אלא הנפגע עצמו.

בתביעה כזו אין מבקשים עונש מאסר אלא פיצוי כספי, וחשוב לדעת כי בית המשפט יכול לפסוק פיצויים בגין הפצת תמונות ברשת עד לסכום של 120 אלף ₪ ללא הוכחת נזק. יתר על כן, במרבית התביעות האלו כן שואפת התביעה להראות ראשי נזק כמו סבל נפשי, הוצאות על טיפולים פסיכולוגיים, פגיעה במקום התעסוקה והפרנסה, ועוד. במקרים כאלו, הפיצויים יכולים להיות גבוהים מאוד.

לפרטים נוספים ולקבלת סיוע משפטי פנו אל עו"ד רן תגר בטלפון 050-7441415.