חשד למעשים מגונים בכוח – סגירת התיק ע"י הפרקליטות!
העבירה: מעשים מגונים בכוח.
הנסיבות: הלקוח מספר שאכן קיים יחסים אך הם היו בהסכמה.
תוצאה: סגירת התיק בשלב השימוע.
א' פנה לעו"ד רן תגר לאחר שנחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירות מין.
בחקירתו אישר א' כי ניהל רומן עם המתלוננת, אולם לאחר שאמר לה שאינו מעונין להמשיך בקשר ביניהם מכיוון שהוא נשוי – התלוננה עליו כי כפה את עצמו עליה.
לא' נשלח מכתב שימוע מטעם פרקליטות המחוז, המודיע לו כי הוחלט להגיש נגדו כתב אישום לבימ"ש אלא אם ישכנע אותם באמצעות עורך דינו שלא לעשות זאת.
עו"ד רן תגר הזמין את חומר החקירה, וכאשר קרא אותו התבהרה התמונה: עדותה של המתלוננת רצופה בסתירות ובפרטים שאינם הגיוניים.
ראשית, המתלוננת אישרה בעצמה כי קודם למעשים עליהם התלוננה, קיימה עם א' במשך חודשים יחסי מין בהסכמה. מה קרה פתאום בפעם האחרונה?
בנוסף, המתלוננת מספרת כי לאחר שעשו את מה שעשו (בכפייה, לגרסתה), א' נשאר אצלה והם עישנו יחד סיגריה.
האמת? לא התנהלות נורמלית של מישהי שהרגע עברה תקיפה מינית.
דוגמה נוספת: המתלוננת מספרת בחקירתה כי שלחה בעצמה את א' לחדר האמבטיה על מנת שיביא קרם, בעוד היא נשארת על המיטה בחדרה.
ממתלוננת על עבירת מין קיימת ציפייה שתתנגד, או לפחות תנצל את ההזדמנות ותצעק או תברח, אולם היא מספרת כאמור כי שלחה את א' להביא את הקרם כאשר היא שוכבת במיטה וממתינה לו.
בנוסף, היו בתיק עוד דוגמאות רבות שגרמו לסימני שאלה אצל עו"ד רן תגר, אשר בפגישה שקיים עם הפרקליטות – שכנע אותם כי המתלוננת אינה אמינה וכי אין מקום להגיש כתב אישום.
התיק נסגר וא' קיבל את חירותו ושמו הטוב במתנה.
מסקנה: גם אם ניצבים בפני סיטואציה בה יש גבר חשוד בתקיפה ומתלוננת שהיא אשה, לא כדאי להיחפז למסקנות מוטעות ולמהר לקבוע אשם רק עפ"י התלונה של המתלוננת.
עיון מעמיק בחומר החקירה העלה בצדק ספקות רבים לגבי מהימנותה, אשר הביאו לסגירת התיק.
עבירות מין
א' הוא בחור צעיר, נבון ומוכשר שעבר מסלול מוכר של לימודים, שירות צבאי מלא ורכישת השכלה גבוהה.
לא' אין כל עבר פלילי, הוא ומשפחתו נורמטיביים לחלוטין.
א' סובל מקשיים רגשיים שונים שמקורם בגיל צעיר יותר. למרבה הצער, דרכו להתמודד עם קשיים אלה היתה באמצעות צפייה בסרטים בעלי תכנים פדופיליים קשים שא' הוריד למחשבו מה"דארק-נט".
ביום בהיר אחד נשמעו דפיקות חזקות על דלת דירתו של א', בה התגורר עם אחיו הגדול.
כאשר נפתחה הדלת, פרץ כוח של בלשים לדירה ועצר את א' ואחיו.
האח, שכלל לא ידע על מעשיו של א' ועל סיבת הביקור, ניסה להתנגד אך נלקח עם א' לתחנת המשטרה.
בתום חקירה קצרה, במהלכה שיתף א' פעולה עם חוקריו, הוחלט לעצור אותו ולהביאו בפני שופט, אשר הורה על שחרורו.
עם שחרורו, הפנה עו"ד תגר את א' לטיפול פרטי, בנוסף לטיפול אליו הופנה בשירות המבחן.
במסגרת מו"מ עם הפרקליטות, שכנע עו"ד תגר את הפרקליט המטפל לסגור את התיק שנפתח נגד האח הגדול בעילה של "חוסר אשמה", שכן הובהר לפרקליטות כי כל העניין מקורו בטעות.
לגבי א' – לאחר כמעט שנתיים הגיע ההליך לסיומו, ורק לאחר שעו"ד תגר שכנע את הפרקליטות לתקן את כתב האישום כך שנפח החומר שנתפס במחשבו קוצץ במידה ניכרת.
בשלב הטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות לעונש מאסר בפועל.
בסופו של יום השתכנע בית המשפט מטיעוני ההגנה והחליט להשית על א' עונש בדמות שעות התנדבות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
מתיק זה ניתן ללמוד מספר דברים.
ראשית, לעניין העבירה: אכן, נושא כאוב. המחשבה שילדים רכים בשנים נוצלו מינית כדי לספק סטיות של בגירים – קשה מאוד.
יחד עם זאת צריך לזכור שגם בעבירות של חומרי תועבה – קיים מדרג חומרה, וא' נמצא ברף התחתון שלו: הוא הורשע בהחזקת חומר תועבה, ולא בהפצתו לאחרים או חמור מכך – צילום סרטונים ותמונות כאלה במו ידיו.
שנית, לעניין העבריין: כשאנחנו קוראים בעיתון כתבות על עבירות מסוג זה, אנחנו מדמיינים מפלצת שרק היא מסוגלת להוריד סרטונים זוועתיים כאלה.
האמת היא שלרוב מדובר באנשים כמונו, נורמטיביים וחיוביים, שבגלל אירועים מצערים בחייהם, או בגלל קשיים רגשיים שונים מהם הם סובלים, הם מוצאים עצמם מבצעים עבירות מסוג זה, עבירות אשר אמורות לתת להם מענה לחוסרים הרגשיים מהם סובלים העבריינים וכו'.
שלישית, לעניין העונש: מתחם הענישה, כפי שנקבע בפסק הדין בעניינו של א', מתחיל במספר חודשי מאסר (שיכול וירוצו בעבודות שירות).
השופט החליט להטיל על א' עונש של מאסר על תנאי (ולא מאסר בפועל) לאור עברו הנקי של א', לאור העובדה שהוא הורשע בהחזקה ולא בהפצה וכו', וכן לאור הליך טיפולי מוצלח שעבר א', בתומו נקבע כי לא נשקפת ממנו מסוכנות מינית גבוהה.
א' קיבל עונש חינוכי של התנדבות בעמותה. א' ממשיך לשמור על קשר עם הגורמים הטיפוליים, והוא מבין כיום היטב את הפסול במעשיו, מודע למקור שלהם ויודע כיצד להימנע מלבצע עבירה נוספת.
גם בעבירות הכי מביכות, גם כאשר המצב הנפשי מורכב, וגם כאשר הפסיקה ברורה לגבי עונשו של העבריין – תמיד ניתן למצוא נקודות אור ולשנות את רוע הגזירה.
עבירות מין במקום העבודה – אי הרשעה
העבירה: מעשה מגונה במקום העבודה.
נסיבות: עובד מצטיין, ללא עבר פלילי, תלונות "מנופחות" של המתלוננת
תוצאה: אי הרשעה
במשך עשרות שנים היה ג' עובד מצטיין ומוערך בחברה גדולה וותיקה בארץ, התקדם ועשה חיל.
עובדת הכפופה לו התלוננה נגדו במשטרה בגין עבירות מין קשות שביצע בה, לטענתה.
ג' ההמום הכחיש בחקירתו ושלל את טענותיה מכל וכל, וטען כי כל שעשה היה לטפוח על ישבנה פעמיים, וגם זאת – ללא כל כוונה מינית, אלא טפיחה "ידידותית", עליה הצטער והביע חרטה כבר בחקירתו.
הפרקליטות התכוונה להגיש כתב אישום חמור כנגד ג', על בסיס תלונת האשה, אשר דיברה על מעשים החמורים בעשרות מונים ממה שהודה ג' במשטרה.
עו"ד רן תגר קיבל לידיו את חומר החקירה ובחן אותו לעומק, הצליב את עדויות המעורבים, וכך מצא סתירות רבות בהודעתה של המתלוננת במשטרה.
עם ממצאים אלה הגיע עו"ד תגר לשימוע במשרדי הפרקליטות, והודיע כי הוא מוכן לצאת למלחמה עבור לקוחו ג', שכן ניכר כי המתלוננת בודה דברים שלא היו ולא נבראו.
עוד עלה, כי מדובר במתלוננת סדרתית, אשר נהגה להתלונן על ממונים שלה שקדמו לג'.
התיק "נסחב" ומשך הטיפול בו ע"י הפרקליטות התארך בצורה קיצונית. בסופו של יום, השתכנעה פרקליטות המחוז להגיש כתב אישום נגד ג' שיכלול אך ורק את מה שהודה בו מלכתחילה בחקירתו במשטרה.
בכתב האישום שהוגש לבית המשפט לא היה זכר לסיפוריה של המתלוננת במשטרה.
ג' הודה בכתב האישום, וכעת נותרה שאלת הרשעתו בדין – מדובר באדם נעדר עבר פלילי, נורמטיבי לחלוטין, אזרח למופת ואיש משפחה הגון וישר.
עו"ד תגר הגיע לפגישה נוספת במשרדי הפרקליטות וטען בלהט כי זהו המקרה הקלאסי בו לא ראוי להרשיע אדם בנסיבות שכאלה – אדם מבוגר שהצטיין בכל מעשיו, ללא עבר פלילי, עבר עבירה במדרג חומרה נמוך ביותר, ואשר נגרם לו עינוי דין כבד בשל שיהוי שלא באשמתו. הפרקליטות קיבלה את טענותיו, והצדדים ביקשו במשותף מבית המשפט כי ג' לא יורשע.
כב' השופט עמי קובו מבית המשפט ברמלה קיבל את הבקשה, והמסע הארוך של ג', שנמשך 4 שנים, הגיע לקיצו בצורה הטובה ביותר שיכול היה לבקש.
עו"ד רן תגר עשה עבודה משפטית קפדנית ואיתר את כל הכשלים הראייתיים שהיו בתיק. רק עבודה מאומצת ודקדקנית יכולה הייתה להביא לתוצאה שכזו, כאשר הלקוח עמד בפני סכנה של עונש מאסר, לו היו טענותיה של המתלוננת מתקבלות ע"י הפרקליטות ובית המשפט.
עו"ד תגר לא היסס והודיע לפרקליטות כי הוא מוכן ומזומן לצאת ולהילחם על שמו הטוב וחפותו של מרשו, ונחישות זו, בצירוף יסודיות ומקצועיות, הביאו לתוצאה מצוינת זו.
השקט הנפשי חזר לביתו של ג', וכבודו ושמו הטוב לא הוכתמו בסופו של יום, משהוחלט שלא להרשיעו.