מדיניות הצבא לגבי עבירות סמים:
כבר עכשיו נציין, כי עבירות סמים בצבא מטופלות בחומרה רבה, בהשוואה לאזרח המבצע את אותן עבירות.
כן, הכוונה גם להחזקה ושימוש בקנביס.
בניגוד לאזרחות, חייל "שייך לצבא" גם בחופשות, ועל אחת כמה וכמה כאשר הוא ביחידה.
שלטונות הצבא אינם יכולים לקבל מצב בו חייל משתמש בסמים או מבצע עבירות חמורות יותר בתחום, שכן מעבר למסוכנות הברורה הנשקפת מעבירות אלה (פגיעה במוכנות החייל ובתפקודו, במיוחד אמור הדבר לגבי חיילים קרביים), הרי ששימוש בסמים בצבא עלול לפגוע פגיעה קשה גם במשמעת הצבא.
השינוי שחל במדיניות הצבא לגבי שימוש עצמי בקנביס:
לאחרונה חל שינוי במדיניות הצבא בכל הנוגע לענישת חיילים בעבירות שימוש בקנביס, לאחר שהתביעה הצבאית הבינה כי יש לעשות הבחנה בין מקרים שונים, וכי אין מקום להגיש כתב אישום או לשלוח לכלא צבאי במקרים של עבירות סמים "קלות".
עד לשינוי, חייל אשר נתפס משתמש בסמים (ביחידה או בבית) היה צפוי לעונשי מאסר באופן כמעט אוטומטי.
הסיטואציות האפשריות בנושא החזקה ושימוש בסמים קלים – רבות מאוד, נדון בחלק מהן.
העמדה לדין בגין החזקת כמות קטנה:
במקרים של החזקה של "פירורים" של קנביס או "קנביס סינטטי" ("נייס גאי") במשקל של פחות מגרם – לא יוגש כתב אישום, אלא אם לחייל יש עבר פלילי בתחום, או שהסם נתפס ביחידה, או כשהסם מוכן לשימוש (ג'וינט).
העמדה לדין בגין החזקת כלים לצריכת סמים (באנג או גריינדר למשל):
במקרה של החזקת כלים בלבד (ללא החזקת סמים), יסתפק הצבא באזהרה.
אך במקרה ולחייל יש עבר פלילי בעבירות סמים, או כאשר הבאנג נמצא ביחידה, יוגש כתב אישום.
העמדה לדין במקרים של סחר בסמים:
באופן עקרוני, וכאשר קיימות ראיות לביצוע עבירות סחר, אספקה, תיווך וכו', יוגש כתב אישום בגין עבירות אלה.
במקרים חריגים, רשאי הפרקליט לייחס לחייל עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בצוותא, או עבירה של סיוע להחזקת סם – כאשר מדובר בסם מסוג קנביס, כאשר מדובר בעבירה ראשונה, בכמות קטנה, על רקע חברתי ובנסיבות אזרחיות בלבד.
מעצר בעבירות סמים:
מעצר מאחורי סורג ובריח יתבקש לאור 2 עילות מעצר מובהקות: מסוכנות – הנגזרת מעובדת השימוש בסם (עילה מניעתית), ופגיעה חמורה במשמעת הצבא (עילת מעצר הרתעתית).
באופן כללי, תבקש התביעה לעצור עברייני סמים עד תום ההליכים (מעצר "סגור", בכלא צבאי).
מעצר "פתוח" יהיה רלבנטי כאשר מדובר ב-3-4 שימושים בסם קל (קנביס למשל), בנסיבות אזרחיות (הערה: שימוש בסמים מחוץ לש"ג (פיזית, מחוץ לבסיס) – אינו עונה על ההגדרה "נסיבות אזרחיות"), או שימוש בודד ביחידה, כאשר החייל לא היה בכוננות וכו'.
הסדר מותנה/הסדר הקפאה:
כאשר חשוד או נאשם הפר הסדר מותנה (הסכם שאם החייל עומד בו – לא יוגש נגדו כתב אישום) או הסדר הקפאה (הסדר מותנה עם חייל שהוגש נגדו כבר כתב אישום) והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות סמים – לא יזכה להקלות שהיה זכאי להן לו היתה זו מעידתו הראשונה, והפרקליטות תבקש לעצור אותו עד תום ההליכים גם אם ביצע עבירות קלות.
השפעת השחרור מהשירות:
אם שוחרר החייל משירות צבאי, עילות המעצר נחלשות במקצת, אולם אם מדובר בעבירות חמורות במיוחד מבחינת הפגיעה במשמעת הצבאית – ייתכן ויתבקש מעצרו גם לאחר שחרורו.
שחרור נאשמים מכורים לסמים לחלופת מעצר – הסדר שיקומי:
נאש/ם אשר שוחרר משירות על רקע התמכרות לסמים, ישוחרר בהסכמה ממעצר על מנת להשתלב בהליך גמילה, אך רק אם הביע רצון אמיתי להיגמל מסמים, והודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.
אם ביצע החייל את העבירות בנסיבות מחמירות – למשל תוך כדי פעילות מבצעית – הוא לא יזכה להסדר השיקומי הנ"ל.
משרד עו"ד רן תגר מתמחה בייצוג בעבירות סמים – שימוש, החזקה, גידול, סחר ואספקה והגיע להצלחות רבות בתחום זה.
אם זומנת לחקירה במצ"ח, או אם נעצרת – פנה כעת לעו"ד רן תגר.
התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333