הדין המשמעתי בצה"ל
הדין המשמעתי אמצעי לאכיפת המשמעת מבלי להזדקק לבית הדין הצבאי ולהליכים הרלבנטיים לבית הדין.
המשמעות בפועל היא קיום דיון מהיר בו נשפט החייל ע"י מפקדו הישיר בשל עבירה משמעתית שביצע.
למרות ההליך ה"מזורז", על קצין השיפוט לוודא כי מתנהל הליך הוגן, במהלכו מתבררות העובדות ונשמעת גרסתו של החייל אשר נשפט.
על אלו עבירות ניתן להעמיד לדין משמעתי?
חש"צ (חוק השיפוט הצבאי) קובע כי ניתן להעמיד לדין משמעתי בגין עבירות צבאיות שהעונש המקסימלי עליהן אינו עולה על 3 שנות מאסר (מדובר על סעיפים 43-135 בחש"צ), וכן על עבירות לפי חוק צער בע"ח, עבירות של הטרדה מינית ועבירות תעבורה.
עבירות חמורות יותר (סחר בסמים או בנשק, גרימת מוות וכו')
יידונו בבתי הדין הצבאיים.
זכויות חייל במסגרת הדין המשמעתי:
- מועד הגשת תלונה – אם ביצע החייל עבירה, רשאי מפקדו של החייל להגיש נגדו תלונה תוך 7 ימים מיום ביצוע העבירה או מהיום בו נודע על ביצועה. הגשת תלונה לאחר שחלפו 7 ימים אפשרית במידה וניתן לכך אישור ע"י פרקליט צבאי.
- תפקיד ודרגת קצין השיפוט ששופט את החייל בדרך כלל ישפוט את החייל מפקדו שהינו קש"ז (קצין שיפוט זוטר – סגן או סרן), או קש"ב (קצין שיפוט בכיר – מדרגת רב סרן ומעלה).
- הזכות לעיין בפרטי התלונה – פרטי התלונה יוצגו בפני החייל זמן סביר טרם תחילת הדיון. כמו כן רשאי החייל לעיין במסמכים שונים אשר הובאו בפני קצין השיפוט.
- הזכות להעברת הדיון – חייל אשר נשפט בפני קש"ז זכאי לבקש את העברת הדיון לקש"ב.
חייל אשר נשפט בפני קש"ב זכאי לבקש להעביר את הדיון לקש"ב ממונה או לבי"ד צבאי.
אם ביקש החייל להעביר את עניינו לבי"ד צבאי, עליו למלא טופס ייעודי לשם כך. עניינו יועבר לפרקליט צבאי, אשר יחליט האם אכן לקבל את בקשתו ולהעביר את עניינו לבי"ד הצבאי, להשיב את התיק לצורך בירור משמעתי ביחידה או לבטל את התלונה.
- הקראת התלונה ובירור האשמה – במסגרתם יסביר קצין השיפוט לחייל הדיון במה הוא מואשם. החייל יכול להודות באשמה או לכפור בה, או להודות רק בעובדות מסוימות.
- הבאת עדים וראיות – במסגרת הדיון, רשאי חייל להשמיע דבריו, להפנות שאלות לעדים, לזמן עדי הגנה מטעמו ולהציג מסמכים. קצין השיפוט יכול לסרב לבקשה לזמן עד מטעמו של החייל במידה והוא סבור שהעדות לא רלוונטית או שניתן להוכיחה בדרך אחרת.
- הטלת עונשים וחובת תשלום פיצויים – אם הורשע החייל בעבירה , הוא זכאי להשמיע את דבריו לעניין העונש. לאחר מכן יטיל קצין השיפוט עונש על החייל, והוא אף מוסמך להורות על תשלום פיצויים אם העבירה גרמה לנזק כספי.
- עיכוב ביצוע העונש – באופן כללי, העונש שהוטל ירוצה מיידית. אולם קצין השיפוט רשאי לעכב את ביצוע העונש עד 90 ימים, אם מתקיימת אחת מהעילות בפקודת מטכ"ל 33.0302. על החייל להגיש בקשה בכתב לעיכוב ביצוע העונש.
- הגשת ערר, שמיעתו ותוצאותיו – החייל יכול להגיש ערר על החלטת קצין השיפוט למפקדו של קצין השיפוט תוך 3 ימים מקביעת הפסק. על קצין השיפוט ששומע את הערר לדון בערר תוך 14 ימים מיום הגשתו.
קצין שיפוט הדן בערר יכול לזכות חייל, להקל בעונשו, להחמיר את העונש או לדחות את הערר שהגיש החייל. במידה והוחלט להחמיר – חייב קצין השיפוט להזמין החייל לדיון כדי לאפשר לו לומר דבריו.
- המתקת עונש – החייל זכאי לפנות בכתב לאלוף הרלבנטי בכל עת על מנת שימתיק את עונשו.
- פנייה למדור הדין המשמעתי – אם סבור החייל כי קיים פגם חוקי בהליך שהתנהל.
האם זכאי החייל לייצוג של סנגור צבאי בדין המשמעתי?
קיים הבדל עקרוני בין הליך המתנהל בבית הדין הצבאי לבין הליך של דין משמעתי.
בהליך המתנהל בבית הדין (שהוא בעצם "בית משפט" של הצבא) זכאי החייל לייצוג ע"י עו"ד.
לעומת זאת, בהליך המשמעתי אין לחייל זכות לקבל ייצוג שכזה.
יחד עם זאת, יכול החייל לקבל ייעוץ מסנגור, ואף להגיש חוות דעת של סנגור מטעמו. חוות דעת שכזו עשויה לכלול טיעונים שונים הקשורים לעבירה המשמעתית בה נאשם החייל, נסיבות אישיות של החייל וכו', ועל קצין השיפוט – מפקדו של החייל – להתייחס לחוות דעת זו.
ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי:
חש"צ – חוק השיפוט הצבאי – הינו החוק אשר מסדיר את היבטיו השונים של המשפט בצה"ל – סוגי העבירות הקיימות בצבא, סדרי הדין הנהוגים וכו'.
חש"צ חל על חיילים בשירות חובה, חיילים בשירות קבע וחיילי מילואים, ובמקרים מסוימים גם על אזרחים עובדי צה"ל.
חש"צ תקף גם לגבי חיילים שסיימו את שירותם הצבאי עד 180 ימים מיום השחרור. הכוונה היא שגם אם חייל שוחרר, קיים חלון זמנים של חצי שנה לצורך הגשת כתב אישום נגדו על עבירות שביצע עוד בהיותו חייל.
העבירות בחש"צ:
בחש"צ קיימת רשימת עבירות שחלקן פליליות ומקבילות לעבירות הפליליות ב"אזרחות", וחלקן עבירות בעלות תוכן צבאי לחלוטין ורלבנטיות לצבא בלבד, כגון הוצאת נשק מהצבא שלא כחוק, משחק בנשק, סירוב לתת בדיקת שתן, נפקדות/עריקות וכו'.
הדוגמאות הנ"ל אינן חלות על אזרחים.
קיים הבדל בין חש"צ לבין החוק הפלילי ב"אזרחות", ואין הקבלה מלאה ביניהם במישורים שונים. באופן עקרוני ניתן לומר כי המערכת הצבאית מתייחסת בחומרה יתרה לעבירות שונות, שאילו היו מתרחשות ב"אזרחות" – היו זוכות ליחס מקל יותר, למשל שימוש בסמים.
החומרה מתבטאת בענישה – מחוץ לצבא, אזרח שנתפס מעשן ג'וינט ייחקר, יישלח לביתו בתום החקירה ואם מדובר בעבירה ראשונה ובכמות קטנה – יקבל קנס ובזה יסתיים הטיפול.
לא כך בצבא, אשר עלול להעמיד עמיד לדין חייל שביצע עבירה של שימוש בסמים (למעט במקרים חריגים, עליהם נרחיב בהמשך), ועלול לגזור עליו עונש מאסר בגין שימוש בסם.
יש לציין כי עבירות רבות המבוצעות במהלך השירות הצבאי גוררות עמן רישום פלילי במרשם הפלילי האזרחי.
אלו עונשים רשאי להטיל בי"ד צבאי?
- עונש משמעתי (התראה, ריתוק, נזיפה)
- קנס
- מחבוש (מאסר)
- הורדה בדרגה
לאור החומרה בה נוהגת המערכת הצבאית ולאור ההשלכות הקשות של הרשעה בביצוע עבירות שונות, יש חשיבות לייעוץ וליווי של עו"ד פלילי צבאי.
התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333