אנו קוראים מדי יום על מעצרם של אנשים, בין אם עבריינים ובין אם נורמטיביים, אך איננו שמים לב למשמעות הקשה של המלה "מעצר".

מעצר הוא שלילת חירותו של אדם ע"י המדינה (כשמדובר על משפט פלילי, בדר"כ המעצר יבוצע ע"י המשטרה).

במדינה דמוקרטית כמדינת ישראל, שלילת חירותו של אדם היא צעד קיצוני ואם הוא נעשה – יש לוודא כי הוא נעשה באופן חוקי ולתכלית ראויה.

מדוע מחליטים לעצור?

כדי לענות על שאלה זו, עלינו להכיר קודם את סוגי המעצרים הקיימים.

ה"הזדמנות" הראשונה להיעצר היא ע"י המשטרה: כאשר אדם מובא לחקירה ונחקר בסטטוס של "חשוד" (להבדיל מ"עד"), ובסיום החקירה יחליט הקצין הממונה האם לשחרר את החשוד בתנאים (ערבות, מעצר בית, איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים בתיק), או לעצור אותו ולהביאו בפני שופט שיורה על הארכת המעצר.

מעצר "ימים" או מעצר לצרכי חקירה: לאור העובדה שאנו חיים בשנות האלפיים, במדינה דמוקרטית, נקבע בחוק כי אם החליט קצין משטרה לעצור אדם, אותו אדם יובא לפני שופט תוך 24 שעות מרגע מעצרו, על מנת שיחליט השופט אם יש עילה להמשיך ולשלול את חירותו ולהאריך את מעצרו.

השופט יקיים דיון, במהלכו תבקש המשטרה בדר"כ להאריך את מעצרו של החשוד, בעוד שעורך דינו יבקש לשחררו.

כאשר המשטרה מבקשת מבימ"ש להאריך את מעצרו של החשוד, עליה לציין מהי עילת המעצר.

עילות המעצר בשלב זה הן מסוכנות הנשקפת מהחשוד (בעיקר בעבירות מין, אלימות או סמים), חשש משיבוש החקירה אם ישוחרר החשוד (יעלים ראיות או שיתאם גרסאות עם מעורבים אחרים), הימלטות מהארץ אם ישוחרר, וצרכי חקירה שניתנים לביצוע רק כאשר החשוד במעצר.

בתום הדיון יחליט השופט האם לשחרר את החשוד, או להאריך את מעצרו ובכמה ימים.

מעצר "ימים" לצרכי חקירה לא יכול להימשך לנצח: בימ"ש יכול להאריך את מעצר החשוד ב-15 ימים בכל פעם, ובסה"כ יכול להורות על מעצרו בשלב זה עד 30 ימים, ואחריהם חייבת התביעה להגיש כתב אישום (אלא אם ניתן אישור מיוחד ע"י היועץ המשפטי לממשלה להאריך את המעצר עד 75 ימים).

מעצר לאור "הצהרת תובע": החקירה הסתיימה, וכעת מצהיר תובע כי בעוד מספר ימים (עד 5 ימים) יוגש כתב אישום עם בקשה לעצור את החשוד עד תום ההליכים נגדו, ולכן מתבקש בימ"ש לתת אורכה בת 5 ימים כאמור לצורך הכנת כתב האישום.

שופט רשאי בכל זאת להורות על שחרורו של החשוד, אם למשל הוא סבור כי לא זה המקרה לעצור אדם עד תום ההליכים (ואז אין טעם לעצור אותו עוד מספר ימים בשל הצהרת תובע).

מעצר עד תום ההליכים: משמעותו של מושג זה היא שהחשוד, שהפך בינתיים לנאשם (לאחר שהוגש נגדו כתב אישום), יהיה עצור כל משך זמן התנהלות המשפט נגדו.

מדוע עוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו?

בעיקר בשל חומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום – עבירות אלימות במשפחה, עבירות אלימות או מין חמורות שבוצעו באכזריות, סחר בסמים, רצח, או עבירות נגד ביטחון המדינה.

ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים נגדו למשך 9 חודשים. לאחר 9 חודשים, אם המשפט ממשיך להתנהל והתביעה מעוניינת שהנאשם ימשיך להיות במעצר, עליה לפנות בבקשה לבימ"ש העליון, שרק הוא מוסמך להאריך מעצר של אדם מעבר ל-9 חודשים, וגם זאת – רק למשך 90 ימים בכל פעם.

כדי לעצור אדם עד תום ההליכים, על התביעה לעמוד במספר תנאים:

• עילת מעצר: חומרת העבירה (כפי שפורט לעיל), חשש מהימלטות הנאשם מהארץ, או שיבוש הליכי משפט (באמצעות העלמת ראיות או השפעה על עדים).
• קיומן של ראיות לכאורה נגד הנאשם, כלומר שבראיות שהוצגו לבימ"ש שדן בשאלת המעצר, יש פוטנציאל לצורך הרשעתו בתום ההליך המשפטי.
• אין אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת שתפגע פחות בחירותו של הנאשם – אין לנאשם מקום שמוכן לקבלו ל"מעצר בית" וכו'.
• הנאשם מיוצג ע"י עו"ד, או שהודיע כי אינו מעוניין בייצוג.

איך בכל זאת נמנעים מלהיעצר עד תום ההליכים??

שתי אפשרויות עומדות בפני עצור עד תום ההליכים:

• הגשת ערר – הנאשם, באמצעות עורך דינו, משיג על החלטת בימ"ש שעצר אותו לערכאה גבוהה יותר (אם בימ"ש שלום הורה לעצור אותו עד תום ההליכים, הערר יוגש לבימ"ש מחוזי, ואם בימ"ש מחוזי הורה לעצור – הערר יוגש לבימ"ש העליון).
• עיון חוזר – בימ"ש הורה לעצור עד תום ההליכים את הנאשם.

אם חלף פרק זמן ניכר מאז ההחלטה לעצור, או אם נתגלו עובדות חדשות שעשויות לשנות את ההחלטה, או שהשתנו הנסיבות בצורה המצדיקה פניה מחודשת – תוגש בקשה לעיון חוזר לאותו בימ"ש שהורה לעצור את הנאשם, על מנת שיעיין מחדש בהחלטתו הקודמת וישקול לשחרר הפעם את הנאשם.

אגב – שתי האפשרויות הנ"ל עומדות גם בפני התביעה, אם שחרר בימ"ש את הנאשם והתביעה מעוניינת שייעצר.

תסקיר שירות מבחן: זהו כלי בו משתמש בימ"ש בבואו להחליט האם לעצור או לשחרר.

שירות המבחן הוא גוף השייך למשרד הרווחה, ועובדים בו עובדים ועובדות סוציאליים.

תפקידם הוא להיפגש עם העצור, להכיר אותו באמצעות שיחה ולתהות על קנקנו בכל הנוגע לביצוע העבירה – האם הוא מסוכן לציבור, האם ניתן להמליץ לשחרר אותו וכו'.

את ההמלצה, המכונה "תסקיר" (מלשון סקירה), מעביר שירות המבחן לבימ"ש, אשר משקלל את התסקיר בין שאר השיקולים ומחליט לבסוף האם לאמץ את המלצת שירות המבחן אם לאו.

לתדרוך והכוונה מצד עו"ד פלילי מנוסה יש חשיבות עליונה בשלב זה – עו"ד פלילי יידע לתדרך את הלקוח מה להגיד ומה לא להגיד בשום אופן, באיזו גישה להגיע לפגישה, כיצד לבטא עצמו ובמה להתמקד.

ניסיון העבר מוכיח כי תדרוך הלקוח על ידי עורך הדין היה הכרחי, והביא לתוצאות מצוינות עבור הלקוח.

שחרור בתנאים: כאשר מחליט בימ"ש לשחרר את העצור, הוא יכול לשחררו ללא תנאים, או בתנאים:

• שחרור לחלופת מעצר ("מעצר בית") – על העצור לשהות במקום חלופת המעצר עד שיוחלט אחרת.
• פיקוח אנושי של אנשים מטעם העצור – בדר"כ מדובר בקרובי משפחה, חברים וכיו"ב.
• הפקדה כספית – כשמה כן היא – הפקדת כסף מזומן בקופת בימ"ש שיבטיח את מילוי התנאים ע"י המשוחרר. אם יפר את התנאים – יילקח הכסף שהפקיד לטובת המדינה.
• התחייבות כספית.
• שחרור בערבות כספית צד ג' – אדם (או מספר אנשים) מטעמו של העצור חותם על ערבות כספית בבימ"ש, לפיה הוא מתחייב (ערב) לפקח על העצור ולמלא את תנאי השחרור שקבע בימ"ש.
• צו עיכוב יציאה מהארץ.
• איזוק אלקטרוני.

 

ניתן לראות כי מעצרו של אדם אינו עניין של מה בכך, במיוחד כאשר מדובר באדם נורמטיבי שנעצר לראשונה בחייו.

המעצר מהווה זעזוע קשה עבור החשוד ועבור קרוביו, וקיים צורך בייצוג מקצועי ע"י עו"ד פלילי מנוסה על מנת להביא לשחרור הלקוח וכן על מנת להסביר לו ולקרוביו את הסיטואציה בה הם נמצאים, להרגיע ולתמוך.

משרדו של עו"ד רן תגר צבר ניסיון בייצוג בהליכי המעצר השונים והביא לתוצאות מצוינות עבור הלקוחות ששכרו את שירותיו.

עו"ד רן תגר זמין עבור לקוחותיו 24 שעות ביממה במקרה הצורך.

התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333