אתם אזרחים נורמטיביים, אנשי משפחה מתפקדים, עובדים, משלמים מיסים, הולכים למילואים כשצריך.

מה לכם ולחקירות במשטרה?

כעו”ד המייצג אנשים נורמטיביים רבים שמצאו עצמם מסובכים עם החוק, אני יכול לומר שהסיטואציה של חקירה במשטרה אינה נדירה, ורבים הלקוחות הנורמטיביים שלי שנשלפים באמצע החיים ומוצאים את עצמם בחדר החקירות כחשודים בביצוע עבירה זו או אחרת – עבירות סמים (החזקה, תיווך, גידול וייבוא), אלימות, מין, רכוש, הטרדה ועוד.

חדר חקירות הוא אינו "אזור הנוחות" שלכם (אגב, גם לעבריינים מנוסים ומשופשפים זו אינה סיטואציה נעימה, כי בדר”כ – יש סיבה טובה מאוד מדוע הם נחקרים ומדוע חירותם נשללת באמצעות עיכוב וחקירה בתחנה), ולכן מן הסתם אתם, בתור אנשים חיוביים ללא כל עבר פלילי, לא תרצו למצוא את עצמכם במצב כזה.

במקרים רבים, אנשים מוצאים עצמם בחקירה מבלי שידעו עליה קודם לכן, וגורם ההפתעה מנוצל היטב ע”י החוקר המנוסה.

מה זה ד"ח?

דרוש לחקירה.

מדובר בסטטוס של אדם שמוכרז ע"י המשטרה, כך שלמשל אם אדם גרוש לחקירה ולא מתייצב אליה או שלא ניתן לאתר אותו – כאשר שוטר עוצר אותו לביקורת רישיונות שגרתית – יופיע אצלו במסוף המשטרתי שאותו אדם הוא ד"ח – דרוש לחקירה.

מהי חקירה באזהרה?

מדובר בחקירה בחשד לביצוע עבירה כלשהי.

לפני שמתחילה החקירה, מוזהר הנחקר כי כל מה שיאמר עלול לשמש נגדו בבימ"ש, זכותו לא לומר דבר, אך אם ינצל זכות זו – עלולה שתיקתו לחזק ראיות שכבר קיימות נגדו.

מה ההבדל בין חקירה במשטרה לבין חקירה באזהרה?

לשני המושגים משמעות זהה – חקירה במשטרה היא חקירה באזהרה.

מה ההבדל בין חקירה רגילה לחקירה באזהרה?

לשני המושגים משמעות זהה – חקירה רגילה היא חקירה באזהרה.

לא קיים מושג של "חקירה רגילה".

תוך כמה זמן מזמנים לחקירה?

התשובה לשאלה זו תלויה בשיקולי החקירה.

אם מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה, אז סביר להניח שהמשטרה תזמן את החשוד/ה תוך זמן קצר, או אפילו תעצור אותו/ה ללא זימון מוקדם.

לעתים, ועל מנת לאסוף ראיות נוספות, דוחים את רגע הזימון לחקירה למועד מאוחר יותר.

כמה זמן נמשכת חקירה משטרתית? 

חקירות משטרה תלויות בכמה היבטים, כמו חומרת העבירה, מורכבותה, מספר השותפים לה וכו'.

בעיקרון, אדם מוזמן לתחנת המשטרה ומעוכב לחקירה. המשמעות היא שחירותו מוגבלת בצורה מסוימת, שכן אסור לו לעזוב את תחנת המשטרה עד לסיום החקירה.

העיכוב יכול להימשך עד 3 שעות בלבד, ובמקרים של חקירות מורכבות, ניתן להאריך את העיכוב ב-3 שעות נוספות, כך שהחשוד יעוכב בסה"כ 6 שעות.

חקירה במשטרה – זכויות:

על זכויות החשוד במהלך חקירתו במשטרה יורחב בהמשך, ב-10 כללי הזהב לנחקר.

זימון לעדות במשטרה:

לעתים אדם מקבל זימון לתת עדות במשטרה.

גם כאן נשאל אדם שאלות ע"י חוקר/ת, אולם להבדיל מחקירה באזהרה – כאן מתבקש אותו אדם למסור מידע שיש בידיו, מידע אשר עשוי לשפוך אור על פרשה הנחקרת ע"י המשטרה.

כאשר אדם מקבל הזמנה למתן עדות, עליו כמובן להגיע לתחנת המשטרה לצורך זה.

מה ההבדל בין עדות לחקירה?

במקרה של מתן עדות במשטרה, אין לאדם זכות היוועצות עם עו"ד טרם מתן עדותו.

הרציונל העומד מאחורי כלל זה אומר כי אדם שמוזמן לתת עדות – אין לו ממה לפחד ועל כן אין לו סיבה להתייעץ עם עו"ד טרם מתן עדותו.

האם ישנה חקירה שלא באזהרה?

כן, כשהכוונה היא בדר"כ להליך של עדות פתוחה במשטרה, עליה דיברנו כבר קודם.

בירור סטטוס תלונה במשטרה:

אדם אשר הוגשה נגדו תלונה במשטרה ונפתח לו תיק, יכול לברר בעצמו או באמצעות עורך דינו את סטטוס התלונה במשטרה (בירור במשטרה).

בירור מצב תלונה במשטרה (או בירור מצב חקירה במשטרה) ייעשה באמצעות פנייה בכתב.

10 כללי זהב להתנהלות בחקירה באזהרה:

אם כבר מצאתם את עצמכם במצב כזה, או אם קיבלתם הזמנה לסור לתחנת המשטרה לצורך חקירה, ישנם מספר כללים שיסייעו לכם:

1. בירור החשדות: במידה ולא הגיעה ניידת משטרה לעצור אתכם, בדר"כ ההליך הפלילי יתחיל בשלב של ככהזמנה לחקירה במשטרה. יתכן שתקבלו זימון לחקירה במשטרה בטלפון. אם התקשר אליכם שוטר וביקש מכם להגיע לתחנה, נסו לברר עמו את הסיבה לזימון. רוב הסיכויים הם שהוא לא ישיב לשאלתכם, ויאמר לכם כי תדעו כאשר תגיעו לתחנה.

בכל זאת, נסו לברר את מעמדכם – האם אתם מוזמנים לחקירה כחשודים בביצוע עבירה? או כעדים לביצוע עבירה של אחר?

מכל מקום, אל תפתחו שיחות עם השוטר מעבר לקו, אל תתמקחו, אל תתווכחו ואל תנדבו מידע מיותר. היו קצרים וענייניים, שכן אם תאריכו בדברים – אותו שוטר יסיים עמכם את השיחה, ויכתוב מיד לאחר מכן מזכר המתעד את דבריכם עמו. המזכר הזה ייכנס לתיק החקירה שלכם, ועלול לשמש את חוקריכם בשלב החקירה עצמה.

במאמר מוסגר יצוין, שכעיקרון אין עליכם כל חובה להגיע למשטרה רק על בסיס זימון טלפוני לחקירה במשטרה. מתי חלה עליכם חובה להגיע לחקירה? כאשר הנכם מקבלים הזמנה בכתב לסור לתחנת המשטרה, או כאשר יש צו של בימ”ש המחייב אתכם לעשות כך.

כאן עומדות בפניכם שתי אפשרויות: להיות צודקים או להיות חכמים.

אם תרצו להיות צודקים, אתם יכולים לומר לשוטר שהתקשר אליכם (בנימוס ובאדיבות!) שאין עליכם כל חובה שבחוק להתייצב בתחנת המשטרה כל אימת שהוא מבקש זאת, והוא מוזמן לשלוח לכם הזמנה לסור למשטרה להוציא צו בימ”ש שיחייב אתכם להגיע לחקירה. רק קחו בחשבון שזו לא התחלה אידיאלית של מערכת היחסים שלכם עם החוקר שיחקור אתכם…

באפשרותכם גם להיות חכמים, לומר לשוטר כי התאריך אינו נוח לכם, ובקשו לדחות את מועד החקירה.

את פרק הזמן שניתן לכם, נצלו לצורך היוועצות מקדימה עם עו”ד פלילי.

2. יצירת קשר עם עורך דין פלילי: אל תקלו ראש בחקירה אליה זומנתם, אל תהיו גיבורים, אל תנסו להתמודד עם הסיטואציה לבדכם, ואל תחסכו באמצעים בכך שתוותרו על שירותיו של עו”ד פלילי.

רוב כתבי האישום שמוגשים לבתי המשפט מתבססים על כל מה שנאמר בחקירה המשטרתית. זהו שלב קריטי בהליך הפלילי, ורוב האנשים אינם מודעים לכך, אינם מבינים את זכויותיהם בעת החקירה, ובשל כך הם מבצעים טעויות שמקשות על עורך דינם לסייע להם בשלב מאוחר יותר.

פנו ללא דיחוי לעו”ד פלילי בעל ניסיון. אני שב ומדגיש – עו”ד פלילי בעל ניסיון. אין כל משמעות להיוועצות בעורך דין שטיפל בכם בתביעה אזרחית שהגשתם, כאשר אתם מוזמנים לחקירה משטרתית בתחום הפלילי.

אם הייתם שוברים יד, לא הייתם הולכים לקבל טיפול מרופא השיניים שגר מעליכם אך ורק בגלל שהוא רופא אשר עשה לכם פעם טיפול שורש, נכון?

3. לפני החקירה עצמה: לפני שתתחיל החקירה באופן רשמי, עשוי החוקר לקיים עמכם “שיחת תשאול” שהיא כללית יותר באופייה, ועל פניו אינה פורמלית. החוקר יאמר לכם כי השיחה אינה מתועדת והיא off the record, וינסה לשכנע אתכם “לשחרר” מידע שעלול להפליל אתכם מבלי שתשימו לב.

אין כזה דבר “שיחה off the record“! הכל מתועד בצורה זו או אחרת, וייתכן מאוד שחרף מה שהבטיח השוטר – השיחה ביניכם בכל זאת מוקלטת על ידו.

עליכם לומר לחוקר בנימוס שתשמחו לענות לו על כל שאלה, בתנאי שדבריכם יירשמו באותו רגע. מעבר לכך – אל תוציאו מילה מפיכם כל עוד דבריכם אינם נרשמים ע”י החוקר.

כל מה שתגידו במהלך שיחת התשאול הנ”ל יועלה על הכתב ע”י החוקר לאחר מכן, באופן שבו הוא בוחר לפרש את דבריכם, וישמש אותו נגדכם בהמשך במהלך החקירה הרשמית שלכם.

אם עוכבתם ע”י המשטרה ונלקחתם לתחנה, יכול להיות שכאשר יושיבו אתכם על ספסל במסדרון תחנת המשטרה (וייבשו אתכם עליו במשך כמה שעות…), אתם תבחינו בדלת פתוחה כשבתוך החדר יושב שוטר לבוש בבגדים אזרחיים.

נעים מאוד, זהו הקמ”ן – קצין המודיעין של התחנה. הוא יזמין אתכם לחדרו, יציע לכם קפה, ידבר בנועם ובנחמדות וינסה “לעזור” לכם – יבטיח לכם שידאג לשחרר אתכם לאחר החקירה, שלא תיעצרו, או שהוא ישתדל למנוע הגשת כתב אישום נגדכם.

בתמורה עליכם לעשות “דבר קטן” עבורו, באמת לא משהו רציני – רק להלשין על כל מי שמעורב בפרשה שבגללה אתם מעוכבים כרגע, או להתחיל לספק לו מידע באופן כללי על עבירות פליליות שמבוצעות ע”י אנשים שאתם מכירים (שכנים, מכרים וכו').

היזהרו והישמרו לכם מלהתפתות לשתף פעולה עם הקמ”ן – אין לו שום אפשרות למנוע הגשת כתב אישום נגדכם (מי שאחראי על הגשת כתב האישום הן התביעה המשטרתית או הפרקליטות, ולקמ”ן אין כל יכולת לדרוש מהן שלא לעשות זאת), ולגבי הארכת המעצר שלכם – אם החשדות נגדכם חמורים ויש חשד סביר שביצעתם אותם – סביר להניח שבכל מקרה תיעצרו לפי החלטת קצין החקירות, ועל כן כדאי שתוותרו על הצעות “נדיבות” כאלה.

4. האזנה לחשדות הקיימים נגדכם: החקירה תתחיל תמיד בהקראת החשד הקיים נגדכם, ומיד אח”כ יקריא לכם החוקר את זכויותיכם:

“זכותך לא לומר דבר. דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבימ”ש. דע לך כי בימ”ש יוכל להביא בחשבון את שתיקתך.

זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך.”

זה השלב בו אתם אמורים להשתמש בזכותכם להיוועץ בעו”ד, לפני שתגיבו על החשדות.

רגע! עם כל הכבוד לזה שאני עו”ד ובאתי לעזור לכם, אני צריך קצת מידע מעבר לסעיף החוק היבש שהקריאו לכם זה עתה: מתי ביצעתם את העבירה לפי החשד? איפה? כמה ולמה?

בדר”כ יקריא לכם החוקר חשד כללי, ללא פירוט, המסתכם בסעיף חוק בלבד (שלא אומר לכם כלום..), ללא ציון זמן, מקום, נסיבות, פירוט העבירה עצמה ואיך ביצעתם אותה. אם החשד אינו מובן לכם או אינו מפורט מספיק, בקשו מהחוקר שיסביר לכם בפירוט לפני שתענו לו. אם הוא לא מוכן לפרט – אל תגידו דבר, או שתסתפקו בהכחשה גורפת וכללית.

עמדו על כך שגם בקשתכם לפרט את החשד וגם הסירוב של החוקר לעשות זאת – יירשמו ויתועדו.

במקרים מסוימים, אייעץ לכם לשוב לחדר החקירות ולומר לחוקר כי אינכם מתכוונים להשיב לו על שאלותיו עד שלא יפרט לכם את החשד, זאת על מנת שאוכל לייעץ באופן שיסייע לכם בצורה משמעותית וקונקרטית.

תוכלו לבקש מהחוקר שיזמן את קצין החקירות לחדר. עד שלא יגיע הקצין – לא תענו לחוקר, והחקירה לא תתקדם.

העצות הנ”ל בסעיף זה רלבנטיות למצבים מסוימים. אם לדוגמה נלקחתם לחקירה כשהייתם בביתכם ושוטרים נכנסו ומצאו שתילי גראס, הרי שהחשד נגדכם ברור ביותר ואין סיבה לשחק משחקים ולהערים קשיים.

אך אם הראיות אינן חותכות, ונראה לכם שהחוקר מנסה לגרום לכם להפליל את עצמכם בכך שלא יפרט במה אתם חשודים וכך תתחילו “לזמר” – זה הזמן להתעקש על פירוט, כפי שנכתב קודם לכן.

5. זכות ההיוועצות בעורך דין: כתבי אישום רבים שמוגשים לבתי המשפט מתבססים בחלקם הגדול על גרסת החשוד שנחקר במשטרה, לאחר שהחליט (מחוסר ידע ומודעות לזכויותיו ועקב לחצים שמפעיל עליו החוקר) לוותר על זכות ההיוועצות. אל תוותרו על זכותכם להתייעץ עם עו”ד פלילי.

אם נחזור לדוגמת היד השבורה, הרי שאם אשבור את היד, לא אתחיל לחבוש ולקבע את עצמי, אלא אסע לבית חולים, אעבור צילום רנטגן ואתן לאורתופד לגבס אותי בצורה מקצועית.

כך גם בחדר החקירות – אינכם מורגלים בסיטואציה זו, ועל כן אל תנסו לנהל את המשבר הזה בכוחות עצמכם. כן, זה משבר. וכשיש משבר – קוראים למקצוען שיטפל במשבר וינהל אותו לפי מיטב כישרונו וניסיונו.

עליכם להבין דבר בסיסי – עבור החוקר, עורך הדין שלכם מהווה מטרד. עורך הדין מעכב את תחילת החקירה (עד שיגיע לתחנה, וכך הוא מעכב את החוקר מלסיים את המשמרת וללכת הביתה), וכשיגיע – ייעץ לכם עצות שמטרתן להגן על עצמכם, דבר אשר יקשה על החוקר לסיים את החקירה בהצלחה מבחינתו.

במקרים רבים לקוחותיי אמנם קיבלו מהחוקר את האפשרות להתקשר לעו”ד, אולם באותה נשימה ניסה החוקר לשכנע אותם לוותר על זכות חשובה זו, כשהתירוצים והסיבות מגוונים:

• “מאוחר עכשיו, אף עו”ד לא יענה לך.”
• “בשביל מה לך עו”ד, זה תיק קטן, בוא נגמור עם זה כבר.”
• אם נצטרך לחכות לעו”ד, אני אצטרך לעצור אותך הלילה ורק מחר נמשיך בחקירה.”
• “אם אתה אומר שאתה חף מפשע, למה אתה צריך עו”ד?”

ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה, כשמטרת-העל של החוקר היא בעצם למנוע מכם את הזכות לקבל ייעוץ משפטי מאיש מקצוע, בעוד שמדובר בזכות חשובה מאין כמותה שנקבעה בחוק ובשורת פסקי דין של בית המשפט העליון.

אל תיכנעו למכבש הלחצים הזה, שמשרת אך ורק את האינטרסים של החוקר!!

עו”ד פלילי מקצועי יהיה זמין עבורכם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ימי חול, שבתות, חגים, חורף או קיץ – כעו”ד פלילי אני יודע שלקוחות נוטים להיעצר בשעות שאינן תמיד נוחות להם, ולכן ענין הזמינות שלי הוא קריטי עבורם.

כאשר אתם נפגשים עם עורך הדין שהגיע לתחנה על מנת לייעץ לכם, היו גלויים אתו. אל תחסכו בפרטים, גם אם העבירה בה אתם חשודים מביכה (עבירות מין, הטרדה, החזקת חומר פדופילי וכיו”ב) – אם תמנעו מידע מעורך הדין כי חשבתם שהמידע הנ”ל אינו רלבנטי או שהוא מסב לכם בושה ואי נעימות – אתם פוגעים בעצמכם בלבד: המידע שתמסרו לעורך הדין יהיה חלקי, והייעוץ שלו יהיה חסר בהתאם.

6. החקירה עצמה – מה להגיד לחוקר?? זכותכם לשתוק בחקירה כפי שהחוקר יידע אתכם. לשתיקה זו יש השלכות – אם יש חשד נגדכם ואינכם מוסרים גרסה אלא בוחרים לשתוק – שתיקתכם עלולה לחזק ראיות שכבר קיימות נגדכם (ההיגיון פשוט – אדם שאין לו מה להסתיר, סביר להניח שימסור גרסה שתנקה אותו מחשד).

אולם במקרים מסוימים עדיף לשתוק, מכיוון שמתן תשובה עלול לסבך אתכם יותר משתיקה, או חמור מכך – מסירת פרטים שקריים לחוקר, שיתגלו ככאלה בשלב מאוחר יותר – מפלילה אתכם ומסבכת אתכם אף יותר.

מכל מקום, ובהמשך לסעיף הקודם – כל עוד לא שוחחתם עם עורך דין שייעץ לכם כיצד לנהוג בחקירה – אתם בכל מקרה לא אומרים לחוקר מלה.

• עורך הדין שהגיע עבורכם לתחנה יידע מה לייעץ לכם וכיצד להתנהל מול החוקר רק על סמך מה שתספרו לו. היו גלויים עמו, זה לא הזמן להתחיל להתבייש בעבירה בה אתם חשודים.
• כל החקירה מתועדת. בעבירות מינוריות יותר – רק בכתב (החוקר מקליד או רושם את גרסתכם), ובעבירות חמורות המסווגות כ”פשע חמור” (עבירות שהעונש עליהן הוא למעלה מ-10 שנות מאסר) קיימת גם חובת תיעוד של החקירה במצלמת וידאו אשר ממוקמת בנקודה נסתרת בחדר החקירות.

בשום שלב של החקירה התיעוד אינו פוסק, גם אם החוקר אומר לכם שהוא “מניח את העט” ומבקש לשוחח אתכם באופן לא פורמאלי.

החקירה תמיד ממשיכה, גם בהפסקת סיגריה וקפה במסדרון עם החוקר. זה הזמן לנטוש את כל הכישורים החברתיים שלכם, להיות קשוחים, ענייניים ותמציתיים.

• עליכם להקשיב לשאלות החוקר, לחשוב עליהן ורק אז לבחור אם לשתוק או לענות, ואם בחרתם לענות – מה ואיך להגיד בדיוק.
• עליכם לענות תשובות קצרות וממצות, ללא הרחבה מיותרת. שאלות שהתשובה עליהן היא “כן” או “לא” – ייענו בדיוק כך, ללא כל תוספת (“כן, אבל…”)

אל תנדבו מידע עליו לא נשאלתם. הוספת מידע שכזה עלולה לפתוח בפני החוקר כיווני חקירה חדשים שיסבכו אתכם עוד יותר.

• אל תשערו השערות. אם אינכם יודעים או אינכם זוכרים את התשובה לשאלה מסוימת – אמרו שאינכם יודעים או זוכרים, ואל תנסו להתחבב על החוקר על מנת לרצות אותו.
• כאשר אתם נשאלים שאלות עובדתיות שניתן לברר אותן בנקל – אין טעם לשקר. אם אתם נשאלים האם אתם מכירים את אבי (חברכם הטוב מהתיכון), אין טעם להכחיש – ניתן הרי לברר זאת בחיפוש קצר במכשיר הטלפון הנייד שלכם ולמצוא תכתובות חבריות ולבביות ביותר ביניכם לבין אבי. הבנתם?
• שאלות שאתם מרגישים שתשובה עליהן תסבך אתכם – ניתן לשמור על זכות השתיקה, או לענות בצורה שניתנת לפרשנות, על מנת שלא ישתמשו בתשובתכם נגדכם בשלב מאוחר יותר.

בכדי לא לתסכל את החוקר – ניתן לדבר על נושאים שאינם שנויים במחלוקת, וכך לא לתת לו הרגשה שאתם מפריעים לו לחקור אתכם.

• כאשר החוקר מטיח בכם כי יש בידו ראיות חותכות לגבי אשמתכם – בקשו שיציג בפניכם ראיות אלה. במקרים רבים אין לו כל ראיה והוא ינסה להלחיץ אתכם על מנת שתודו.

אחוז ניכר מהודעות החשודים המפלילים את עצמם נובע מהלחץ הפסיכולוגי המופעל ע”י החוקרים. אל תתנו להם את התענוג הזה ואל תשחקו להם לידיים.

• יכולות להיות “פעולות חקירה” נוספות חוץ מחקירה פרונטאלית רגילה: עימות בינכם לבין המתלונן/ת, קיום מסדר זיהוי בו יצטרכו מתלונן או עד לזהות אתכם, בדיקת פוליגרף, מסירת דגימות DNA וכיו”ב.

כל “פעולת חקירה” שכזו מקימה לכם את הזכות להיוועץ שוב בעורך הדין, שייעץ לכם האם להסכים לעימות, יגיע לתחנה על מנת לפקח על מסדר הזיהוי שיתבצע לפי הכללים וכו’.

אל תסכימו לביצוע כל פעולת חקירה שהיא לפני שהתייעצתם עם עורך דינכם.

יש ספק – אין ספק. בקשו להתקשר לעורך הדין, ואם לא ניתנת לכם רשות, סרבו לקחת חלק בפעולת החקירה המבוקשת, וודאו שתירשם הסיבה לסירובכם (אי מתן זכות היוועצות בעורך דינכם).

• חיפוש במכשיר הטלפון הנייד שלכם – לצורך חיפוש במכשיר הטלפון (שיחות, מסרוני SMS , ווטסאפ, היסטוריית גלישה וכו’), על המשטרה להצטייד בצו מיוחד של בית משפט המאשר לה לבצע חיפוש שכזה. אל תסכימו מראש לחיפוש בטלפון טרם היוועצות בעורך הדין.
• הקפידו שכל מלה שאתם אומרים נרשמת ע”י החוקר, בדיוק באופן ובצורה בה אמרתם אותה. בסיום החקירה תתבקשו לחתום על הודעתכם.

קראו היטב את כל המלל שנכתב ע”י החוקר. אם נכתב דבר שלא אמרתם – בקשו מהחוקר למחוק זאת, או כתבו בצד הקטע הספציפי “מסרב לחתום”. אם דברים שאמרתם לא נכתבו – בקשו מהחוקר להוסיפם ועמדו על כך, או הוסיפו בכתב ידכם וחתמו ליד.

ההודעה שזה עתה סיימתם למסור תשמש את המשטרה בחקירה, ובהמשך את התביעה המשטרתית או הפרקליטות בהגשת כתב אישום.

7. מה לא לעשות?

• • לא להתחצף לחוקר, ולהשתדל לענות בנימוס ובנחת (למרות שהוא ינסה להלחיץ ולהוציא אתכם מהכלים).
  • לא להילחץ – לשקול כל מלה שיוצאת מפיכם.
  • לא לנסות לשבש את החקירה בשום אופן, לרבות באמצעות העלמת ראיות (ראו סעיף 9 – עופר נמרודי וסעודת הפתקים).
  • לא להישבר ולא להראות לחוקר חולשה ושבירה שלכם כתוצאה מהלחץ שהופעל עליכם – הפגנת חולשה תדרבן אותו להמשיך בכיוון בו הוא החל. אם החוקר יראה שהלחץ שהוא מפעיל עליכם אינו עובד – הדבר ישחק לטובתכם.
  • בשום אופן לא להציע לחוקר לשתף פעולה, בין אם ע”י הודיה בחשדות ובין אם ע”י מסירת מידע מפליל על אחרים ונכונות לשמש עד תביעה כנגד אחר או חמור מכך – עד מדינה. הצעה כזו מצדכם (והדגש הוא על הצעה שאתם יזמתם, לא המשטרה) מראה באופן מפורש על תחושת אשמה ומעורבות בחשדות המיוחסים לכם, ואם לא תחפוץ המשטרה בעזרתכם, היא תמנף את הצעתכם לטובתה ותטען כי הצעתכם מהווה “ראשית הודיה”.

8. אופי החקירה: נכון, זה מצב לא נעים. כל אחד היה מעדיף להימנע מלהיות בחדר קטן עם חוקר שמטיח בו חשדות. אך למרות שאתם חשודים בביצוע עבירה, עדיין יש לכם זכויות שאסור בתכלית האיסור לפגוע בהן. הפעולות הבאות פסולות ואסורות:

• אסור לחוקר לפגוע בכם, בכל דרך שהיא.

קללות, איומים, אלימות מכל סוג, התקרבות פיזית מאיימת לעבר פניכם – כל אלה פסולים ואף עלולים להוות עבירה פלילית של אותו חוקר שתביא לתלונה עליו למח”ש.

• המטרת שאלות ע”י שני חוקרים ש”צולבים” אתכם בו זמנית, בלי יכולת שלכם להשיב.
• חזרה על אותה שאלה עשרות פעמים, עד שתתנו לחוקר את התשובה לה הוא מחכה.
• מניעת שינה, אוכל, שתיה ו/או תרופות שהנכם נוטלים באופן קבוע.
• איום על פגיעה בקרובי משפחה – מעצרם כאמצעי לחץ עליכם, פגיעה במקום עבודתם וכו’.

במידה והנכם נתונים ללחצים פסולים שכאלה, עליכם להפסיק לשתף פעולה עם החוקר באותו רגע ולדרוש לראות את קצין החקירות.

בקשו מקצין החקירות כי יאפשר לכם ליצור קשר עם עורך דינכם, ודאגו כי בקשתכם הנ”ל תתועד במהלך החקירה.

9. תרגילי חקירה: למשטרה יש מגוון שיטות חקירה ותרגילים שמטרתם לחלץ מכם מידע מפליל, עליכם או על אחרים. להלן מספר דוגמאות:

• החוקר “יוצא לרגע” מחדר החקירות ומותיר אתכם לבד. “במקרה” גם הטלפון הנייד שלכם נשאר על השולחן. המצלמה ממשיכה לתעד את התנהלותכם – אל תנסו להתקשר או לסמס לאחרים על מנת לתאם גרסאות.
• אם נותרתם לבד בחדר החקירות, אל תנסו להעלים מסמכים שנותרו על השולחן.

זכור המקרה המפורסם של עופר נמרודי שהושאר לבדו בחדר, ומבלי שידע כי כל צעדיו מתועדים, החל לבלוע ניירות הקשורים לחקירתו. מעבר לכך שזה מאוד מביך, פעולה שכזו מפלילה ביותר ומסבכת את העניינים.

• אדם זר נותן לכם בסתר מכשיר טלפון נייד. אל תתפתו ואל תעשו בו כל שימוש.
• החוקר מוציא אתכם מחדר החקירות ומושיב אתכם במסדרון. במקרה גם את חברכם, שנעצר יחד אתכם, מוציאים באותו רגע ומושיבים לידכם.

טיפ קטן: כל הקיר מאחוריכם מרושת במיקרופונים ובמכשירי הקלטה. אל תגידו לו מלה, אל תענו לו כשישאל אתכם שאלות, אל תלחשו ותנסו לתאם גרסאות, אל תשתמשו בידיכם כדי לסמן אחד לשני לשתוק וכו’. כל ניסיון שכזה ייקלט במכשירי ההאזנה, יתפרש בהמשך כשיבוש חקירה וכצעד מפליל שלכם שיסבך אתכם עוד יותר בחשדות שגם כך קיימים נגדכם.

• הוחלט לעצור אתכם עד מחר ולהביא אתכם בפני שופט לצורך הארכת המעצר לצרכי חקירה. אתם נמצאים בתא המעצר, ולפתע מכניסים אליו השוטרים עצור נוסף. הוא יתחיל לדבר אתכם, להסתחבק ולייעץ לכם כיצד לנהוג בהמשך חקירתכם. אל תבטחו בו – גם אם הוא נראה, מדבר ומתנהג כעבריין – רוב הסיכויים שהוא מדובב משטרתי שהוכנס לתא שלכם אך ורק לצורך מטרה זו – לדובב אתכם ולחלץ מפיכם את מה שלא הצליח החוקר להשיג במהלך החקירה הרגילה.
• אתם בדרך לבית המשפט בניידת משטרה או ברכב של שב”ס. לפתע יש “תקלה ברכב” ואתם נותרים ברכב רק עם חברכם החשוד עמכם בביצוע העבירה. גם כאן יש מיקרופונים ומכשירי הקלטה המתעדים כל מלה שתוציאו מפיכם.

לכל הדוגמאות הנ”ל מכנה משותף אחד – אין מקריות. הכל מכוון ומיועד לגרום לכם להפליל את עצמכם. היו חזקים ואל תתפתו לחבל בחקירה או להתייעץ עם גורמים שיתבררו בהמשך כשוטרים או עוזריהם.

10. בסיום החקירה: כאשר הסתיימה החקירה, יוחלט האם לשחרר אתכם או להאריך את מעצרכם.

אם הוחלט לעצור אתכם, מן הסתם תפגשו בעורך דינכם ביום למחרת, טרם דיון המעצר. ועדיין – גם אם הוחלט לעצור אתכם, בקשו להודיע על כך לעורך דינכם באופן מיידי.

אם הוחלט לשחרר אתכם, צרו קשר עם עורך הדין מיד עם שחרורכם ועדכנו אותו. נסו לשחזר את כל התנהלות החקירה ולזכור מה נשאלתם, וחשוב מכך – מה עניתם.

אני יודע, כל מה שאתם רוצים כרגע הוא שקט ומנוחה אחרי החוויה המטלטלת הזו. אך בכל זאת – אל תדחו את השיחה הזו לעורך הדין. עשו זאת כשהחוויה עדיין טרייה וצרובה היטב בזיכרונכם.

רצוי להעלות על הכתב את כל מה שאתם זוכרים, ולהוסיף למסמך זה כל פרט שתיזכרו בו בהמשך.

הישמעו להנחיות עורך הדין, ואספו כל חומר רלבנטי שעשוי לשמש לטובתכם – ראיות לכך שלא נכחתם במקום ובשעה שנטענו בחקירה, מסמכים המצביעים על היותכם אזרחים שומרי חוק ומועילים לחברה וכו’.

זה ארוך, זה לא נעים, לעתים אף מפחיד, וזו סיטואציה קשה לכל אדם שמוצא עצמו לראשונה בחייו בחקירה משטרתית. ישנם פרטים רבים שצריך לזכור מבחינת התנהלות נכונה במצב שכזה, אך אם תעקבו אחר העצות שרשמתי לכם ותנסו ליישם לפחות את חלקן, תוכלו לעזור לעורך דינכם לעזור לכם, ולמזער נזקים אפשריים בהמשך.

מניסיוני כעו"ד פלילי אשר מייצג בעיקר אנשים נורמטיביים שהסתבכו, אני יכול לומר לכם בוודאות כי יש ערך אדיר לייעוץ לחשוד/ה טרם חקירתו/ה.

הערך הזה בא לידי ביטוי בשני אופנים:

ראשית, החשוד מקבל ייעוץ והכוונה מקצועיים מאיש מקצוע מנוסה, וכך יודע כיצד להתנהל בחקירה, מה לומר ואיך לומר.

שנית, החשוד נפגש עם עורך דינו, שבא לעזרתו, מעודד אותו ומפיח בו רוח, כך שגם מבחינה מוראלית – החשוד מרגיש טוב יותר וכך הוא נכנס לחקירה בעמדה פחות נחותה ממה שהיה לפני ששוחח עם סנגורו.

בכל שאלה הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר באמצעות הנייד או המייל.

בהצלחה!

משרד עו”ד רן תגר מתמחה בייעוץ לחשודים בעבירות שונות העומדים בפני חקירה במשטרה.
עו”ד רן תגר זמין עבור לקוחותיו 24 שעות ביממה, ומגיע במידת הצורך לכל תחנה בה לקוחו אמור להיחקר.
צרו קשר כבר עתה על מנת לקבל תדרוך ראשוני ולתאם פגישה לפני חקירתכם בתחנת המשטרה.

התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333