העדרות משירות צבאי

היעדר מן השירות

השתמטות, נפקדות, עריקות – כל אלה מתארים היעדרות מן השירות הצבאי.

מדובר בעבירה נפוצה והצבא מתייחס אליה בחומרה, גם בשל הפגיעה במשמעת הצבא, וגם בשל הפגיעה בעקרון השוויון.

בואו נעשה קצת סדר במושגים ונבין מה ההגדרה של כל אחד מהמקרים הבאים:

• משתמט גיוס – מי שלא התייצב לגיוסו.
• עריק בקו"ם – חייל שנעדר מהשירות הצבאי לאחר שכבר נקלט ע"י הצבא.
• עריק סדיר – מי שהתגייס וכבר אינו "עריק בקו"ם".
• עריק מילואים – חייל שלא התייצב לשירות מילואים אליו נקרא.

(לשם הנוחות, נשתמש במאמר זה במושג "עריקות" כאשר אנו מתייחסים להיעדר מן השירות, למרות שיש הבדל משמעותי בין השניים, ועל כך יורחב בהמשך.)

כיצד מוכיחים את העריקות?

בכדי לקבוע שחייל הוא עריק, יש להוכיח כי הוא ידע שהוא "שייך" לצה"ל.

כאן נכנס לתמונה עורך הדין הצבאי, אשר ינסה להוכיח כי החייל כלל לא ידע שהוא גויס (רלבנטי למשתמט גיוס).

התיק האישי של החייל עובר לעיון עורך הדין, ושם יש לבדוק האם קיימים מסמכים אשר מוכיחים את מודעות החייל לגיוסו.

לדוגמה: אם לא קיים בתיק האישי העתק של צו הגיוס אשר נשלח לחייל, או שהכתובת אליה נשלח צו הגיוס אינה כתובתו של החייל, ניתן לטעון כי החייל לא היה מודע לכך שעליו להתגייס.

זה נשמע מצחיק, אך ליקויים שכאלה בהליך הגיוס עשויים להוביל לשחרור ממעצר, ולעתים אף לביטול כתב האישום שהוגש נגד החייל.

מהו הפתרון לבעיות בהן נתקל החייל?

הסיבות לעריקות שונות ומגוונות – החל במצב כלכלי קשה של המשפחה, בעיות רפואיות/נפשיות, התנכלות מצד המפקדים ביחידה וכו'.

עם כל ההבנה למצב שהביא לביצוע העריקות, יש לעריקות השלכות משמעותיות עבור החייל/ת – מעבר לכך שיוטל עליהם עונש מאסר, העבירה גוררת רישום פלילי ב"תעודת היושר" של העריק.

לכן, גם אם המצב קשה, ישנם גורמים ספציפיים בצה"ל אליהם ניתן לפנות על מנת למצוא פתרון לבעיה.

במידה ומדובר בהתנכלות מצד המפקדים, ניתן לפנות לנציב קבילות חיילים ולהתלונן בפניו.

אם הבעיה נעוצה במצב כלכלי בעייתי של החייל ו/או משפחתו – ניתן לפנות לגורמי הת"ש.

בעיות נפשיות יכולות להיות מטופלות ע"י הקב"ן.

במהלך התקופה בה החייל עריק, ניתן להתחיל טיפול כבר בשלב זה, המתבטא באיסוף מסמכים המעידים על הבעיה שהביאה את החייל לערוק, למשל במקרים של מצב כלכלי קשה וכו'.

במידה ומדובר בבעיות רפואיות או נפשיות שהביאו לעריקות, הרי שניתן לפנות לגורמי הטיפול  גם אם החייל טרם נתפס או הסגיר את עצמו.

מהו סעיף העבירה בגין עריקות?

חוק השיפוט הצבאי ("חש"צ") הוא דבר החקיקה העוסק בעבירות ובעונשים הנגזרים בגין ביצוען.

ס' 94 לחוק דן בעבירת "היעדרות מן השירות", שהעונש עליה יכול להגיע עד 3 שנות מאסר, אלא אם הוכיח כי היתה לו סיבה טובה המצדיקה את היעדרו.

ס' 92 לחוק דן בעבירת העריקה מן הצבא, שהיא בעצם היעדרות מן השירות "מתוך כוונה שלא לחזור לצבא". זו עבירה חמורה בהרבה, והעונש המירבי עליה יכול להגיע ל-15 שנות מאסר.

איך ניתן להוכיח מה היתה כוונתו של החייל?

קיימת חזקה (הנחה) משפטית לפיה אם חייל נעדר מן השירות לתקופה העולה על שנה וחצי – הוא לא התכוון לחזור לצבא.

עבירת העריקה חמורה יותר, ובנוסף לעונש החמור בצדה, היא גוררת אחריה רישום פלילי בגין עבירת פשע.

חשוב לדעת, כי גם אם בתחילה מייחסת הביעה לחייל סעיף של עריקה, ניתן לשכנע אותה לשנות את הסעיף לחלופה הקלה יותר, היעדרות מן השירות.

ההליך המשפטי:

אם חייל נעצר, הוא יובא להארכת מעצרו בפני שופט צבאי תוך 48 שעות, במידה והפרקליטות הצבאית מחליטה להגיש נגדו כתב אישום.

במידה ומוחלט להעמיד את החייל לדין משמעתי ביחידה (ולא בבית דין צבאי), לא יובא החייל לדיון הארכת מעצר.

הפרקליטות צריכה להחליט (בהתאם למשך הזמן בו נעדר החייל מהשירות) האם החייל יישפט בפני 3 שופטים (והמשמעות היא שהפרקליטות תבקש עונש מאסר של למעלה משנה) או בפני דן יחיד (שופט אחד).

חלק מתפקידו שלעורך הדין הצבאי הוא לשכנע את הפרקליטות כי עניינו של החייל יידון בפני שופט אחד במקום הרכב של שלושה שופטים.

המשמעות היא שבכך מסיר עורך הדין סיכון של עונש מאסר הגבוה משנה.

מעצר עד תום ההליכים:

אם הוחלט להגיש נגד החייל כתב אישום לבית דין צבאי, תוגש יחד כתב האישום בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים במעצר "סגור", בכלא צבאי.

התקשרו כעת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני ותיאום פגישה: נייד 050-7441415, משרד 072-2435333